(157) שער התורה, פרק ב

וְזֶה לְשׁוֹן הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ פָּרָשַׁת וַיֵּשֶׁב:

ר' יְהוּדָא פָּתַח וְאָמַר: "תּוֹרַת ה' תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ". כַּמָּה אִית לוֹן לִבְנֵי נָשָׁא לְאִשְׁתַּדָּלָא בְּאוֹרַיְתָא, דְּכָל מַאן דְּאִשְׁתַּדַּל בְּאוֹרַיְתָא, לֶהֱוֶי לֵהּ חַיִּים בְּעָלְמָא דֵין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי וְזָכֵי בִּתְרֵין עָלְמִין. וַאֲפִלּוּ מַאן דְּאִשְׁתַּדַּל בְּאוֹרַיְתָא וְלָא אִשְׁתַּדַּל בַּהּ לִשְׁמָהּ כִּדְקָא יָאוּת, זָכֵי לַאֲגַר טָב בְּעָלְמָא דֵּין, וְלָא דָּיְנִינַן לֵהּ בְּהַהוּא עָלְמָא וְכוּ'. כַּד נִשְׁמְתָא אָזְלָא לְאִסְתַּלָּקָא לְמֵיתַב לְאַתְרַהּ, אִיהִי אָזְלָא קַמַּה דְהַהִיא נִשְׁמְתָא, וְכַמָּה תַּרְעִין אִתַּבְּרוּ מִקַּמַּה דְּאוֹרַיְתָא עַד דְּעָלַת לְדוּכְתָּא, וְקַיָּמָא עֲלֵהּ דְּבַר נָשׁ, עַד דְּיִתְּעַר בְּזִמְנָא דִּיקוּמוּן מֵתַיָּא דְּעָלְמָא, וְאִיהִי סַנֵּגוֹרָא עֲלֵהּ.

תרגום: ר' יְהוּדָה פָּתַח וְאָמַר: "תּוֹרַת ה' תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ". כַּמָּה יֵשׁ לָהֶם לִבְנֵי הָאָדָם לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, שֶׁכָּל מִי שֶׁעוֹסֵק בַּתּוֹרָה, יִהְיוּ לוֹ חַיִּים בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, וְזוֹכֶה בִּשְׁנֵי עוֹלָמוֹת. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁעוֹסֵק בַּתּוֹרָה, וְלֹא עוֹסֵק בָּהּ לִשְׁמָהּ כְּמוֹ שֶׁרָאוּי, זוֹכֵה לְשָׂכָר טוֹב בָּעוֹלָם הַזֵּה, וְלֹא דָּנִים אוֹתוֹ בָּעוֹלָם הַבָּא וְכוּ'. כְּשֶׁנִּשְׁמָתוֹ הוֹלֶכֶת לְהִסְתַּלֵּק לָשׁוּב לִמְקוֹמָהּ, הִיא הוֹלֶכֶת לִפְנֵי אוֹתָהּ הַנְּשָׁמָה, וְכַמָּה שְׁעָרִים נִשְׁבָּרִים מִלִּפְנֵי הַתּוֹרָה עַד שֶׁעוֹלָה לִמְקוֹמָהּ וְעוֹמֶדֶת עַל הָאָדָם שֶׁיִּתְעוֹרֵר, בִּזְמַן שֶׁיָּקוּמוּ מֵתֵי הָעוֹלָם, וְהִיא מְלַמֶּדֶת סַנֵּגוֹרְיָא עָלָיו.

וְזֶה לְשׁוֹנוֹ בְּפָרָשַׁת וַיִּשְׁלַח: כַּמָּה חֲבִיבָא אוֹרַיְתָא קַמֵּי קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּכָל מַאן דְּאִשְׁתַּדַּל בְּאוֹרַיְתָא, רְחִים הוּא לְעֵילָא, רְחִים הוּא לְתַתָּא, קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַצִּית לֵהּ לְמִלּוּלֵי, לָא שְׁבִיק לֵהּ בְּהַאי עָלְמָא וְלָא שְׁבִיקּ לֵהּ בְּעָלְמָא דְּאָתֵי, וְאוֹרַיְתָא בָּעֵי לְמִלְעֵי בַּהּ בִּימָמָא וְלֵילְיָא.

תרגום: כַּמָּה חֲבִיבָה הַתּוֹרָה לִפְנֵי הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. שֶׁכָּל מִי שֶׁעוֹסֵק בַּתּוֹרָה, אָהוּב הוּא לְמַעְלָה וְאָהוּב הוּא לְמַטָּה. הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שוֹמֵעַ לִדְבָרָיו, וְלֹא עוֹזֵב אוֹתוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא עוֹזֵב אוֹתוֹ בָּעוֹלָם הַבָּא, וּבַתּוֹרָה צָרִיךְ לַעֲמֹל בָּהּ בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה.