(16) שער הזכירה, פרק ב

וְהִנֵּה יָדוּעַ הוּא דְּאִתְעָרוּתָא דִּלְעֵילָא תָּלְיָא בְּאִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, לָכֵן אִם נִמְצָא בְּיִשְׂרָאֵל מִדַּת הַשָּׁלוֹם וְאֵין בָּהֶם שׁוּם דֵּלָטוֹרְיָא מִלְּמַטָּה, גַּם לְמַעְלָה אֵין הַשָּׂטָן יָכוֹל לְקַטְרֵג עֲלֵיהֶם, אֲפִלּוּ עַל עָוֹן הֶחָמוּר מִכֹּל, עֲבוֹדָה זָרָה, חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּמִדְרַשׁ שִׁיר הַשִּׁירִים, שֶׁאֲפִלּוּ, חַס וְשָׁלוֹם, יִשְׂרָאֵל עוֹבְדִין כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, וּבֵינֵיהֶם שָׁלוֹם, כִּבְיָכוֹל אוֹמֵר הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֵין הַשָּׂטָן נוֹגֵעַ בֵּינֵיהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: "חֲבוּר עֲצַבִּים אֶפְרַיִם הַנַּח לוֹ". וְהַכַּוָּנָה שֶׁכֵּן הִטְבִּיעַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּשָּׂטָן שֶׁבְּאֹפֶן זֶה לֹא יוּכַל לִגַּע בָּהֶן כְּלָל. וְכֵן אָמְרוּ חֲזַ"ל, שֶׁדּוֹרוֹ שֶׁל אַחְאָב, אַף שֶׁהָיוּ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, הָיוּ יוֹרְדִין לְמִלְחָמָה וְנוֹצְחִין, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה בָּהֶן דֵּלָטוֹרְיָא, וְהָרְאָיָה שֶׁלֹּא הִלְשִׁינוּ עַל עוֹבַדְיָה, שֶׁהֶחֱיָה אֶת מֵאָה הַנְּבִיאִים, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב לְקַמָּן, דִּכְלָל הוּא בְּכָל הָעִנְיָנִים, מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה. וְלָכֵן כְּמוֹ שֶׁהָאָדָם כּוֹבֵשׁ אֶת עַצְמוֹ וּבוֹלֵם פִּיו מִלְּדַבֵּר דִּבְרֵי גְּנוּת עַל חֲבֵרוֹ וּלְעוֹרֵר מְדָנִים עָלָיו, כֵּן לְמַעְלָה אֵין הַמְקַטְרֵג יָכוֹל לִפְתֹּחַ פִּיו לְדַבֵּר קַטֵּגוֹרְיָֹא. לֹא כֵן אִם נִמְצָא, חַס וְשָׁלוֹם, דֵּלָטוֹרְיָא בְּיִשְׂרָאֵל מִלְּמַטָּה, לְבַד מַה שֶּׁמְּעוֹרֵר בָּזֶה לְמַעְלָה הַבַּעַל דֵּלָטוֹרְיָא עַל עַצְמוֹ קַטֵּגוֹרְיָא עֲבוּר עֲוֹנוֹתָיו, כְּמוֹ שֶׁנִּכְתֹּב לְקַמָּן בְּשֵׁם רַזַ"ל, הוּא מְעוֹרֵר כֹּחַ הַקַּטֵּגוֹרְיָא עַל כְּלַל יִשְׂרָאֵל, שֶׁעַל יְדֵי זֶה בָּא הַשָּׂטָן וּמְקַטְרֵג עַל יִשְׂרָאֵל עֲבוּר עֲוֹנוֹתֵיהֶם וְתוֹבֵעַ דִּין עֲלֵיהֶם וְכִבְיָכוֹל מֻכְרָח לְהַעֲנִישָׁם עֲבוּר זֶה, וּמִי גָּרַם כָּל זֶה? הַמְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרָע מִלְּמַטָּה.

[הג"ה. וּלְדַעְתִּי זוֹהִי כַּוָּנַת הַכָּתוּב: "לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב וְגוֹ' ה' אֱלֹקָיו עִמּוֹ" וְגוֹ'. פֵּרוּשׁ: אֵימָתַי לֹא הִבִּיט? בִּזְמַן שֶׁה' אֱלֹקָיו עִמּוֹ, אֲבָל אִם יֵשׁ, חַס וְשָׁלוֹם, עֲוֹן לָשׁוֹן הָרָע בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁעַל יְדֵי זֶה גּוֹרֵם לְסִלּוּק הַשְׁכִינָה כְּמוֹ דְּאִיתָא בְּמִדְרָשׁ רַבָּה פָּרָשַׁת שׁוֹפְטִים, אָז, חַס וְשָׁלוֹם, מַבִּיט עַל עִנְיְנֵיהֶם.]

וְהִנֵּה מִכָּל זֶה נוּכַל לְהָבִין אֶת גֹּדֶל הַשִּׂנְאָה, שֶׁיֵּשׁ לְהַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַמְסַפֵּר הַזֶּה, דִּכְמוֹ שֶׁהָאָב אַף שֶׁהוּא מַכֶּה לִבְנוֹ וּמֻכְרָח לְמַלְּאוֹת רְצוֹן הַמְסַפֵּר לוֹ, בַּאֲשֶׁר שֶׁהוּא מֵבִין שֶׁהַדָּבָר אֱמֶת, מִכָּל מָקוֹם נִתְעוֹרֵר בְּלִבּוֹ עֲבוּר זֶה שִׂנְאָה גְּדוֹלָה עַל הַמְסַפֵּר, בְּהִתְבּוֹנְנוֹ בּוֹ כִּי אֵינֶנּוּ מְכַוֵּן בְּסִפּוּרוֹ לְתוֹעֶלֶת בְּנוֹ רַקּ לְקַנְתֵּר עָלָיו, כֵּן הַדָּבָר יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּעִנְיָן זֶה, כַּיָּדוּעַ דְּהַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹהֵב לָאָדָם, יוֹתֵר מִשֶּׁהָאָדָם אוֹהֵב אֶת עַצְמוֹ וְרוֹצֶה רַק בְּטוֹבָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְשֶׁלֹּא יְדַבְּרוּ עֲלֵיהֶם דֵּלָטוֹרְיָא כְּלָל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל עַל הַפָּסוּק: "וּבְיָדוֹ רִצְפָּה", שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַמַּלְאָךְ: רְצֹץ פֶּה שֶׁאָמַר דֵּלָטוֹרְיָא עַל בָּנַי, וְהַמְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרָע גּוֹרֵם הִפּוּךְ כָּל זֶה, עַל כֵּן הוּא נִתְעָב מְאֹד בְּעֵינֵי ה' יִתְבָּרַךְ.