16. חשיבות ושכר המצוה (טז)
"כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ"
עיקר הכבוד שיש לאדם לכבד את הוריו הוא לאחר מותם, שיעשה כל מה שבכוחו לעילוי נשמתם. ולא ינהג כאותם אנשים שנזכרים בהוריהם רק ביום השנה לפטירתם (יארצייט), שאומרים קדיש ונותנים מעט צדקה ולומדים מעט, אוי להם לאבות שמצפים לבניהם שיפדום ויעלום מבאר שחת, ואין הבנים עושים כן. כי בזה שעושים כמעט לא מעלה ולא מוריד, והלואי שלא יהא מוריד מה שעושים רבים מעמי הארץ, שאומרים הקדיש במרוצה וכן ברכות ההפטרה, ושגיאות מי יבין, עד שברכותיהם לבטלה, וכן כשרוצים להתפלל בצבור עד שחוששני שבמקום 'ענג' לאביהם גורמים 'נגע' חס ושלום. ולכן ראוי לבן הרוצה לכבד את אביו, שיהא מכיר את מקומו, ולא יסמוך על עצמו לומר קדישים והפטרות ותפלות עד שילך אצל חכם תחלה ויבדקנו, ואם אינו ראוי לכך, יותר טוב שישכור תלמיד חכם שילמד ויאמר קדישים ויתפלל עבור מנוחת אביו ואמו. (פלא יועץ, כיבוד אב ואם)
אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיהֶם כְּאִילּוּ דַּרְתִּי בֵּינֵיהֶם, וְכִבְּדוּנִי".
(מסכת קידושין דף ל)
