(160) שער התורה, פרק ג

פרק ג: בּוֹ יְבֹאַר, שֶׁהַתּוֹרָה מַצֶּלֶת לְאָדָם מִן הַיִּסּוּרִים וּמִכָּל פְּגָעִים רָעִים בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא.

בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה גָּדוֹל כֹּחַ הַתּוֹרָה, שֶׁכֵּן אָמְרוּ כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה וְכוּ', מוֹחֲלִין לוֹ עַל כָּל עֲוֹנוֹתָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: "בְּחֶסֶד וֶאֱמֶת יְכֻפַּר עָוֹן".

וְאָמְרוּ עוֹד: כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה יִסּוּרִין בְּדֵלִין מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּבְנֵי רֶשֶׁף יַגְבִּיהוּ עוּף", וְאֵין עוּף אֶלָּא תּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר: "הֲתָעִיף עֵינֶיךָ בּוֹ וְאֵינֶנּוּ". וְאֵין רֶשֶׁף אֶלָּא יִסּוּרִין, שֶׁנֶּאֱמַר: "מְזֵי רָעָב וּלְחֻמֵּי רֶשֶׁף וְקֶטֶב מְרִירִי". וְאִיתָא בְּתָנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ: אִם רָאִיתָ שֶׁיִּסּוּרִין מְמַשְׁמְשִׁין וּבָאִין עָלֶיךָ, רוּץ לְדִבְרֵי תּוֹרָה, וּמִיָּד הַיִּסּוּרִין בּוֹרְחִין מִמְּךָ, שֶׁנֶּאֱמַר: "לֵךְ עַמִּי בֹּא בַחֲדָרֶיךָ" וְגוֹ'. וְלִפְעָמִים מַצֶּלֶת אוֹתוֹ, גַּם אִם נִתְחַיֵּב מִיתָה לַשָּׁמַיִם, כִּדְאִיתָא בְּמִדְרָשׁ רַבָּה פָּרָשַׁת קדֹשִים, אִם נִכְשַׁל אָדָם בַּעֲבֵרָה וְכוּ', מַה יַּעֲשֶׂה וְיִחְיֶה? אִם הָיָה לָמוּד לִקְרוֹת דַּף אֶחָד יִקְרָא שְׁנַיִם, וְאִם הָיָה לָמוּד לִשְׁנוֹת פֶּרֶק אֶחָד יִקְרָא שְׁנַיִם וְכוּ'.