(169) שער התורה, פרק ד

וִידַמֶּה בְּנַפְשׁוֹ, אִלּוּ מֶלֶךְ גָּדוֹל וְנוֹרָא רָאָה אָדָם אֶחָד מֻטָּל בְּאַשְׁפָּה, מֻכֶּה וּמְסֻבָּב בְּכָל מִינֵי יִסּוּרִין וָחֳלָאִים רָעִים וְחָסֵר בְּכָל מִינֵי חֶסְרוֹנוֹת, וְנָשָׂא הָאִישׁ הַלָּז חֵן בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ, וְצִוָּה עָלָיו לִרְחֹץ כָּל טִנֹּפֶת שֶׁעָלָיו וְרִפֵּא אוֹתוֹ מִכָּל תַּחֲלוּאָיו, עַד שֶׁנַּעֲשָׂה בָּרִיא וְשָׁלֵם בְּכָל אֵיבָרָיו, וְהִלְבִּישׁ אוֹתוֹ לְבוּשׁ יָקָּר וְעִטֵּר אוֹתוֹ בְּכַמָּה אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָלִיּוֹת וּמָסַר לוֹ כָּל גְּנָזָיו וְצִוָּה, שֶׁיִּהְיֶה כָּל הַנְהָגַת הַמַּלְכוּת עַל יָדוֹ, וְנָתַן לוֹ אֶת בִּתּוֹ לְאִשָּׁה וְגִדְּלוֹ עַל כָּל הַשָּׂרִים עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ, עַד שֶׁצִּוָּה לְכָל גְּדוֹלֵי מַלְכוּת לְשַׁמֵּשׁ לְפָנָיו בְּבִגְדֵי יְקָר כְּכָל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ. וְהִנֵּה בְּעוֹד שֶׁהוּא מְלֻבָּשׁ בְּבִגְדֵי מַלְכוּת וּמְעֻטָּר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת, וְכָל גְּדוֹלֵי מַלְכוּת הוֹלְכִין לְפָנָיו וּמְאִירִין לוֹ בְּפַנָּסִין, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה רָאָה תִּינוֹקוֹת מְטַפְּחִין בְּאַשְׁפָּה וְלוֹקְטִין אֲבָנִים וּמְשַׂחֲקִין, וְנִתְקַנֵּא בָּהֶם וְעָשָׂה כְּמַעֲשֵׂיהֶם וְהִשְׁלִיךְ מֵעָלָיו כָּל בְּגָדָיו הַיְקָרִים וּמָאַס בַּתַּעֲנוּגִים שֶׁנִּתְגַּדֵּל וְעָזַב כָּל גְּדוֹלֵי הַמַּלְכוּת שֶׁהָלְכוּ לְפָנָיו, וְנִתְגַּלְגֵּל בָּאַשְׁפָּה וְנִתְלַכְלֵךְ בָּאַשְׁפָּה וְנִתְעַטֵּף בָּהּ כְּמִנְהָגוֹ הָרִאשׁוֹן, הֲיֵשׁ קֵץ לְעֹנֶשׁ הָאָדָם הַלָּז, אֲשֶׁר בִּזָּה כְּבוֹד הַמֶּלֶךְ וּמְשָׁרְתָיו עוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ, וּמְטַנֵּף בְּגָדָיו הַיְקָרִים וְכוּ'? וְהַנִּמְשָׁל מוּבָן מֵאֵלָיו, שֶׁעַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה מְעֻתָּד וּמוּכָן עֳנָשִׁין לְעוֹזְבֵי הַתּוֹרָה וּפוֹרְשִׁין הֵימֶנָּה לְטַפֵּחַ בָּאַשְׁפָּה הַבְלֵי הָעוֹלָם הַזֶּה. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.

וּבָזֶה יוּבַן מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲזַ"ל: כָּל שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וְאֵינוֹ עוֹסֵק – הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵבִיא עָלָיו יִסּוּרִין מְכֹעָרִין וְעוֹכְרִין אוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "נֶאֱלַמְתִּי דוּמִיָּה הֶחֱשֵׁיתִי מִטּוֹב וּכְאֵבִי נֶעְכָּר" וְאֵין טוֹב אֶלָּא תּוֹרָה וְכוּ' (וְהוּא מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, לְפִי שֶׁהוּא בִּזָּה אֶת הַתּוֹרָה וְעָשָׂה אוֹתָהּ כִּכְלִי אֵין חֵפֶץ בּוֹ, לָכֵן גַּם הוּא נִתְבַּזָּה לְעֵין כֹּל).