169. הלכות מוקצה, ה-ו
ה. 'כלי שמלאכתו לאיסור' הוא חפץ המשמש לעשיית מלאכה אסורה בשבת, כגון העט – לכתוב בו, המספריים – לגזור בהם, או החפץ שבו נעשית המלאכה האסורה, כגון הנייר – שכותבים עליו, הקדירה – לבשל בה. ובכלל זה גם חפץ העומד לשימוש האסור רק מדרבנן, כגון כלי נגינה העשויים לנגן בהם, כל אלו מוקצים הם אף אם אין מקפידים שלא להשתמש בהם שימושים אחרים.
ו. כלי העומד גם לשימוש אסור וגם לשימוש מותר, אם עיקר שימושו הוא למלאכה האסורה, ורק לפעמים משתמשים בו למלאכה המותרת, דינו ככלי שמלאכתו לאיסור. ואם עיקר שימושו הוא להיתר, אז גם אם משתמשים בו לפעמים לאיסור, או אף אם עומד הכלי לשימוש מותר ושימוש אסור במידה שוה, דינו ככלי שמלאכתו להיתר.
ההלכות הן מתוך הספר 'שמירת שבת כהלכתה', וכל הזכויות שמורות ליורשי המחבר, הגרי"י נובירט זצ"ל. אין להעתיק או להפיץ לצורכי מסחר, מותר להפיץ לזיכוי הרבים בלבד, ללא תמורה.
וְאִלְמָלֵי שָׁמְרוּ יִשְׂרָאֵל שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת כְּהִלְכָתָן, מִיַּד נִגְאָלִים".
(זוהר חדש, וישב)
