(17) שער הזכירה (ז)

שער הזכירה / פרק ב

וְהִנֵּה כַּאֲשֶׁר יִתְבּוֹנֵן הָאָדָם הַנִּלְבָּב בְּדִבְרֵי זֹהַר הַקָּדוֹשׁ הַנַּ"ל וְיַבִּיט בְּעֵינָא פְּקִיחָא אֶת הַנּוֹלָד עַל יְדֵי דִּבּוּרוֹ, יִמָּלֵא פַּחַד וְרֶתֶת וְזִיעַ מִלְּדַבֵּר שׁוּם לָשׁוֹן הָרָע עַל חֲבֵרוֹ. דַּהֲלֹא אִם יֹאמְרוּ לְאָדָם, שֶׁיִּכָּנֵס אֶל הֵיכַל ה', בְּעַצְמוֹ אוֹ שֶׁיִּשְׁלַח אֶחָד תַּחְתָּיו, וְיַעֲמֹד לִפְנֵי אֲרוֹן בְּרִיתוֹ וִיקַטְרֵג עַל כְּלַל יִשְׂרָאֵל וְלֹא יֹאמַר שֶׁקֶר עֲלֵיהֶם, רַק מַה שֶּׁהוּא יוֹדֵעַ לַאֲמִתּוֹ, בָּרוּר הוּא דַּאֲפִלּוּ הַגָּרוּעַ שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל יִמְסֹר אֶת עַצְמוֹ לְסַכָּנָה, וְלֹא יַשִּׂיא אֶת נַפְשׁוֹ עֲוֹן אַשְׁמָה כָּזֶה. וַהֲלֹא כֵן הוּא הַדָּבָר בְּעִנְיַן לָשׁוֹן הָרָע, שֶׁהַדֵּלָטוֹרְיָא שֶׁהוּא מְעוֹרֵר בַּפֶּה הוּא עוֹלֶה לְמַעְלָה לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ דְּאִיתָא בְּהֶדְיָא בְּתָנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ בְּפֶרֶק י"ח וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: כְּשֵׁם שֶׁהָרְשָׁעִים מְסַפְּרִים לָשׁוֹן הָרָע, וְעוֹלֶה עַד כְּנֶגֶד כִּסֵּא הַכָּבוֹד כְּמוֹ כֵן וְכוּ'. וְהוּא מְעוֹרֵר בָּזֶה אֶת הַמְקַטְרֵג הַגָּדוֹל עַל כְּלַל יִשְׂרָאֵל, וְכַנַּ"ל בְּשֵׁם הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ.

וְהִנֵּה מִכָּל זֶה נוּכַל לְהָבִין אֶת גֹּדֶל הָעֹנֶשׁ, שֶׁרָאוּי לָבוֹא עַל הֶעָוֹן הַמַּר הַזֶּה בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, וּלְפִיכָךְ הִזְהִיר אוֹתָנוּ דָוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, כְּשֶׁנַּחְפֹּץ לִחְיוֹת חַיֵּי עַד בָּעוֹלָם הַבָּא וְיָמִים טוֹבִים בָּעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁתְּחִלַּת הַכֹּל לִנְצֹר הַלָּשׁוֹן מֵרַע. וְכַמָּה אָנוּ צְרִיכִין לְהִתְבּוֹשֵׁשׁ וּלְהִכָּלֵם מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁאָנוּ מִתְפַּלְּלִים אֵלָיו בְּיָמִים נוֹרָאִים. הַס קַטֵּיגוֹר וְקַח סַנֵּגוֹר תַּחְתָּיו, וַאֲנַחְנוּ בְּעַצְמֵנוּ עַל יְדֵי הַלָּשׁוֹן הָרָע שֶׁלָּנוּ מְעוֹרְרִים אוֹתוֹ וְנוֹתְנִין לוֹ כֹּחַ לְקַטְרֵג. הַשֵּׁם יָשִׂים בֵּינֵינוּ אַהֲבָה וְאַחֲוָה וְשָׁלוֹם וְרֵעוּת.