(170) פרק ו, שינוי מקום
ג) הולכי דרכים
א. האוכל תוך כדי הליכה, כגון אדם ההולך בדרך ומוצץ סוכריה או מפצח גרעינים, אף שלועס בדרך עוד מיני מתיקה, מברך בתחילה פעם אחת ואינו צריך לברך פעם נוספת כל זמן שלא הסיח דעתו מלאכול, אף שאינו רואה מקומו הראשון, כיון שלא קבע מקום לאכילתו.
והוא הדין אם התחיל לאכול בבית או בחנות, כגון גלידה או גרעינים, ובשעת הברכה הכין עצמו לצאת לדרך אך התעכב מעט בבית או בחנות, יכול להמשיך לאכול בדרך בלי לברך עוד פעם ברכה ראשונה (אם הדבר אינו נוגד הלכות דרך ארץ).
<p>© כל הזכויות שמורות למחבר הספר 'וזאת הברכה' אין להעתיק או להפיץ ללא אישור מפורש מהמחבר.</p>
"הַאי מַאן דְּבָעֵי לְמֶהֱוֵי חֲסִידָא לְקַיֵּם מִילֵּי דִּבְרָכוֹת"
הָרוֹצֶה לִהְיוֹת חָסִיד, יְדַקְדֵּק וְיִזָּהֵר בְּהִלְכוֹת בְּרָכוֹת
(בבא קמא ל.)
הָרוֹצֶה לִהְיוֹת חָסִיד, יְדַקְדֵּק וְיִזָּהֵר בְּהִלְכוֹת בְּרָכוֹת
(בבא קמא ל.)
