(171) שער התורה, פרק ב

וּבְפָרָשַׁת פִּנְחָס: כָּל מַאן דְּאִשְׁתַּדַּל בְּאוֹרַיְתָא, זָכֵי דְּאִתְפַּתְּחִין לֵהּ כַּמָּה תַּרְעִין בְּהַאי עָלְמָא, וְכַמָּה נְהוֹרִין, בְּשַׁעְתָּא דְּנָפֵיק מֵהַאי עָלְמָא, אִיהִי אַקדִּימַת קַמּוֹהִי, וְאָזְלַת לְכָל נָטוֹרֵי תַּרְעִין וּמַכְרֶזֶת וְאוֹמֶרֶת: "פִּתְחוּ שְׁעָרִים וְיָבֹא גּוֹי צַדִּיק", אַתְקַינוּ כֻּרְסָא לִפְלַנְיָא עַבְדָּא דְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא, דְּלֵית חֶדְוָה דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אֶלָּא בְּמַאן דְּאִשְׁתַּדַּל בְּאוֹרַיְתָא, וּמִכָּל שֶׁכֵּן מַאן דְּיִתְּעַר בְּלֵילְיָא לְאִשְׁתַּדַּל בְּאוֹרַיְתָא, דְּהָא כָּל צַדִּיקַיָּא דְּגִינְתָא דְּעֵדֶן צָיְתִין לְקָלֵהּ, וְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִשְׁתַּבַּח בֵּהּ.

תרגום: כָּל מִי שֶׁעוֹסֵק בַּתּוֹרָה בָּעוֹלָם הַזֶּה, זוֹכֶה שֶׁיִּפָּתְחוּ לוֹ כַּמָּה שְׁעָרִים לָעוֹלָם הַבָּא וְכַמָּה אוֹרוֹת. בְּשָׁעָה. שֶנִּפְטַר מֵעוֹלָם הַזֶּה, הִיא מַקְדִּימָה לְפָנָיו וְהוֹלֶכֶת לְכָל שׁוֹמְרֵי הַשְּׁעָרִים וּמַכְרֶזֶת וְאוֹמֶרֶת: "פִּתְחוּ שְׁעָרִים וְיָבֹא גּוֹי צַדִּיק", הַתְקִינוּ כִּסֵּא לִפְלוֹנִי עֶבֶד הַמֶּלֶךְ, כִּי אֵין שִׂמְחָה לַקָדוֹש בָּרוּךְ הוּא, אֶלָּא בְּמִי שֶעוֹסֵק בַּתּוֹרָה, כָּל שֶׁכֵּן אָדָם שֶׁיִּתְעוֹרֵר בַּלַּיְלָה לַעֲסוק בַּתּוֹרָה, שֶׁהֲרֵי כָּל הַצַּדִּיקִים שֶׁבְּגַן עַדֶן מַקְשִׁיבִים לְקוֹלוֹ, וְהַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִמְצָא בֵּינֵיהֶם.