(176) שער התורה, פרק ה

פרק ה: בּוֹ יְבֹאַר גֹּדֶל הַחִיּוּב לְהַחֲזִיק לוֹמְדֵי תּוֹרָה וְגֹּדֶל שְׂכָרוֹ עֲבוּר זֶה.

וְהִנֵּה מִכָּל מַה שֶּׁהֶעֱרַכְנוּ בְּגֹדֶל מַעֲלוֹת הַתּוֹרָה שֶׁהִיא עִקַּר הַכֹּל, נוּכַל מִמֵּילָא לְהָבִין אֶת גֹּדֶל הַחִיּוּב לְהַחֲזִיק הַתּוֹרָה שֶׁלֹּא תִּמּוֹט. וְלֹא מִבָּעֵי אוֹתָן הָאֲנָשִׁים, שֶׁהֵם טְרוּדִים בְּעִנְיְנֵי הָעוֹלָם, בְּוַדַּאי צְרִיכִין עַל כָּל פָּנִים לְהִזְדָּרֵז בָּעִנְיָן הַגָּדוֹל הַזֶּה כְּדֵי לְהִנָּצֵל מֵעֹנֶשׁ הַמַּר שֶׁל בִּטּוּל תַּלְמוּד תּוֹרָה, כְּמוֹ שֵׁכָּתַב רַבֵּנוּ יוֹנָה בְּאִגֶּרֶת הַתְּשׁוּבָה וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: הָרוֹצֶה לְהִנָּצֵל מִן הָעֹנֶשׁ הַמַּר וְהֶעָוֹן הַגָּדוֹל הַזֶּה, יִתְעַסֵּקּ בְּצָרְכֵי הַתַּלְמִידִים וְהָרַבָּנִים וְכוּ', כְּדֵי שֶׁיַּעַמְדוּ בְּעִירוֹ וְיִהְיוּ עוֹסְקים בַּתּוֹרָה עַל יָדוֹ. וּפֵרְשׁוּ רַזַ"ל בְּסִפְרִי: זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: "עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ", לְלוֹמְדֶיהָ לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא "לַמַּחֲזִיקים", שֶׁהֵם מַחֲזִיקִים יְדֵי הַתַּלְמִידִים וְהָרַבָּנִים. אֶלָּא אֲפִלּוּ אוֹתָן הָאֲנָשִׁים, שֶׁהֵם בְּעַצְמָם לוֹמְדֵי הַתּוֹרָה וּמְקַיְּמֵי מִצְוֹת בְּיִשְׂרָאֵל, גַּם כֵּן חִיּוּב גָּדוֹל עֲלֵיהֶם לְהַחֲזִיק אֶת הַתּוֹרָה, וְאִם לָאו הֲרֵי הֵם בִּכְלַל אָרוּר, חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ יוֹנָה בְּשַׁעֲרֵי תְּשׁוּבָה שַׁעַר ג' אוֹת י"ט בְּשֵׁם הַסִּפְרִי עַל הַפָּסוּק: "אָרוּר אֲשֶׁר לֹא יָקִים", אָדָם שֶׁלָּמַד וְשָׁנָה וְלִמֵּד לַאֲחֵרִים וְקִיֵּם אֶת הַתּוֹרָה, וְיֵשׁ בְּיָדוֹ כֹּחַ לְהַחֲזִיק יְדֵי הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְוֹת וְלֹא הֶחֱזִיק, הֲרֵי הוּא בִּכְלַל "אָרוּר אֲשֶׁר לֹא יָקִים".