(177) שער התורה, פרק ה

בֹּא וּרְאֵה גֹּדֶל מַעֲלַת מַחֲזִיק הַתּוֹרָה וּמְהַנֶּה לְתַלְמִיד חָכָם מִנְּכָסָיו וּמִתְקָרֵב אֵלָיו, שֶׁמַּעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב, כְּאִלּוּ מִתְדַּבֵּק בַּשְּׁכִינָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל עַל הַפָּסוּק: "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹהֵיכֶם" וְגוֹ', וְכִי אֶפְשָׁר לוֹ לְאָדָם לְהִתְדַּבֵּק בַּשְּׁכִינָה, וַהֲלֹא כְּתִיב: "כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ אֵשׁ אֹכְלָה הוּא"? אֶלָּא כָּל הַמַּשִּׂיא בִּתּוֹ לְתַלְמִיד חָכָם וְהָעוֹשֶׂה פְּרַקְמַטְיָא לְתַלְמִיד חָכָם וּמְהַנֶּה לְתַלְמִיד חָכָם מִנְּכָסָיו, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב, כְּאִלּוּ מִתְדַּבֵּק בַּשְּׁכִינָה. עוֹד אָמְרוּ חֲזַ"ל: כָּל הַמְאָרֵחַ תַּלְמִיד חָכָם בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ וּמְהַנֵּהוּ מִנְּכָסָיו, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ מַקְרִיב תְּמִידִין, שֶׁנֶּאֱמַר וְגוֹ'. עוֹד שָׁם: פָּתַח ר' נְחֶמְיָה בִּכְבוֹד אַכְסַנְיָא וְדָרַשׁ: מַאי דִּכְתִיב: "וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל הַקֵּינִי לְכוּ סֻרוּ וְכוּ' וְאַתָּה עָשִׂיתָ חֶסֶד עִם כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". וַהֲלֹא הַדְּבָרִים קַל וָחֹמֶר, וּמַה יִּתְרוֹ שֶׁלֹּא קֵרֵב אֶת מֹשֶה אֶלָּא לִכְבוֹד עַצְמוֹ, כָּךְ, הַמְאָרֵחַ תַּלְמִיד חָכָם בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ וּמַאֲכִילוֹ וּמְהַנֵּהוּ מִנְּכָסָיו, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. פָּתַח ר' אֱלִיעֶזֶר בִּכְבוֹד אַכְסַנְיָא וְדָרַשׁ: "בֵּרַךְ ה' אֶת בֵּית עֹבֵד אֱדֹם וְכוּ' בַּעֲבוּר אֲרוֹן אֱלֹהִים", וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר, וּמָה אָרוֹן, שֶׁלֹּא אָכַל וְשָׁתָה אֶלָּא כִּבֵּד וְרִבֵּץ לְפָנָיו, כָּךְ, הַמְאָרֵחַ תַּלְמִיד חָכָם בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ וּמַאֲכִילוֹ וּמַשְׁקֵהוּ וּמְהַנֵּהוּ מִנְּכָסָיו, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.