(178) שער התורה, פרק ה

וְאִיתָא בְּמִדְרָשׁ רַבָּה קֹהֶלֶת: ר' מֵאִיר הֲוָה כַּתְבָן טָבָא, וַהֲוָה לָעֵי תְּלַת סַלְעִין כָּל שַׁבָּת, וַהֲוָה אָכֵיל בַּחֲדָא וּמִתְכַּסֶּה בַּחֲדָא, וּמְפַרְנֵס רַבָּנָן בַּחֲדָא וְכוּ'.

וְאִיתָא בְּמִדְרָשׁ רַבָּה שִׁיר הַשִּׁירִים עַל הַפָּסוּק: "אֶל גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי". אָמַר ר' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: נִמְשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל כֶּאֱגוֹז. מַה הָאֱגוֹז הַזֶּה נִגְזֶזֶת וְנֶחֱלֶפֶת, וּלְטוֹבָתָהּ הִיא גְּזוּזָה, לָמָּה? שֶׁהִיא מִתְחַלֶּפֶת כְּשֵׂעָר וּכְצִפָּרְנַיִם, שֶׁנִּגְזָזִין וְנִתְחַלְּפִין, כָּךְ, כָּל מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל גּוֹזְזִין מֵעֲמָלָן וְנוֹתְנִין לַעֲמֵלֵי הַתּוֹרָה בָּעוֹלָם הַזֶּה, לְטוֹבָתָן הֵם גּוֹזְזִין וְנֶחֱלָפִין לָהֶם, וּמַרְבִּים לָהֶם עֹשֶר בָּעוֹלָם הַזֶּה וְשָׂכָר טוֹב לָעוֹלָם הַבָּא. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁנִּקְרָא חֲבֵרוֹ הַלּוֹמֵד עַל שְׁמוֹ, וְיֵשׁ לוֹ חֵלֶק בִּשְׂכַר תּוֹרָתוֹ, וְכִדְאִיתָא בְּסוֹטָה בְּשִׁמְעוֹן אֲחִי עֲזַרְיָה, וְכַיָּדוּעַ מֵעִנְיַן שֵׁבֶט יִשָּׂשכָר וּזְבוּלוּן, כִּדְאִיתָא בְּרַבָּה פָּרָשַׁת קְדֹשִים: רַב הוּנָא וְרַבִּי יִרְמִיָּה אָמְרוּ בְּשֵׁם ר' חִיָּא בַּר אַבָּא: עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲשׂוֹת צֵל וְחֻפּוֹת לְבַעֲלֵי מִצְוֹת אֵצֶל בְּנֵי תּוֹרָה בְּגַן עֵדֶן, וְאִית לֵהּ ג' קְרָיִין, חֲדָא: "כִּי בְצֵל הַחָכְמָה בְּצֵל הַכָּסֶף". ב': "אַשְׁרֵי אֱנוֹשׁ יַעֲשֶׂה זֹאת וּבֶן אָדָם יַחֲזִיק בָּהּ". וְהָדֵין: "עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ". שִׁמְעוֹן אֲחִי עֲזַרְיָה אָמְרוּ מִשְּׁמוֹ, וַהֲלֹא שִׁמְעוֹן הָיָה גָּדוֹל מֵעֲזַרְיָה? אֶלָּא עַל יְדֵי שֶׁהָיָה עֲזַרְיָה עוֹסֵק בִּפְרַקְמַטְיָא וְנוֹתֵן בְּפִיו שֶׁל שִׁמְעוֹן, לְפִיכָךְ נִקְרָא הֲלָכָה עַל שְׁמוֹ, וְדִכְוָתֵהּ: "וְלִזְבוּלוּן אָמַר, שְׂמַח זְבוּלוּן בְּצֵאתֶךָ וְיִשָּׂשכָר בְּאֹהָלֶיךָ", וַהֲלֹא יִשָּׂשכָר גָּדוֹל מִזְּבוּלוּן? אֶלָּא עַל יְדֵי שֶׁהָיָה זְבוּלוּן מַפְרִישׁ מִיִּשּׁוּב וְעוֹסֵק בִּפְרַקְמַטְיָא וּבָא וְנוֹתֵן לְתוֹךְ פִּיו שֶׁל יִשָּׂשכָר וְנוֹתֵן לוֹ שָׂכָר בַּעֲמָלוֹ, לְפִיכָךְ נִקְרָא הַפָּסוּק עַל שְׁמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "שְׂמַח זְבוּלוּן בְּצֵאתֶךָ" וְגוֹ'. וְגַם בָּעוֹלָם הַזֶּה אֵין נֶחְסָר לוֹ כְּלוּם מֵחֲמַת זֶה, כִּדְאִיתָא בְּמִדְרָשׁ רַבָּה פָּרָשַׁת תְּצַוֶּה עַל הַפָּסוּק: "כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר". מַהוּ "כִּי נֵר מִצְוָה"? אֶלָּא כָּל מִי שֶׁעוֹשֶׂה מִצְוָה הוּא כְּאִלּוּ מַדְלִיק נֵר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּמְחַיֶּה נַפְשׁוֹ שֶׁנִּקְּרֵאת נֵר שֶׁנֶּאֱמַר: "נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם". וּמַהוּ "וְתוֹרָה אוֹר"? אֶלָּא הַרְבֵּה פְּעָמִים שֶׁאָדָם מְחַשֵּׁב בְּלִבּוֹ לַעֲשׂוֹת מִצְוָה, וְיֵצֶר הָרָע שֶׁבְּתוֹכוֹ אוֹמֵר: מַה לְּךָ לַעֲשׂוֹת מִצְוָה וּמְחַסֵּר אֶת נְכָסֶיךָ? עַד שֶׁאַתָּה נוֹתֵן לַאֲחֵרִים תֵּן לְבָנֶיךָ. וְיֵצֶר טוֹב אוֹמֵר לוֹ: תֵּן לְמִצְוָה. רְאֵה מַה כְּתִיב: "כִּי נֵר מִצְוָה". מַה נֵּר הַזֶּה כְּשֶׁהוּא דוֹלֵק, אֲפִלּוּ אֶלֶף אֲלָפִים מַדְלִיקִין הֵימֶנּוּ, אוֹרוֹ בִּמְקוֹמוֹ, כָּךְ, כָּל מִי שֶׁיִּתֵּן לְמִצְוָה, אֵינוֹ מְחַסֵּר אֶת נְכָסָיו, לְכָךְ נֶאֱמַר: "כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר".