(18) שער הזכירה, פרק ב

וְהִנֵּה מִכָּל זֶה נוּכַל לְהָבִין אֶת גֹּדֶל הַשִּׂנְאָה, שֶׁיֵּשׁ לְהַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַמְסַפֵּר הַזֶּה, דִּכְמוֹ שֶׁהָאָב אַף שֶׁהוּא מַכֶּה לִבְנוֹ וּמֻכְרָח לְמַלְּאוֹת רְצוֹן הַמְסַפֵּר לוֹ, בַּאֲשֶׁר שֶׁהוּא מֵבִין שֶׁהַדָּבָר אֱמֶת, מִכָּל מָקוֹם נִתְעוֹרֵר בְּלִבּוֹ עֲבוּר זֶה שִׂנְאָה גְּדוֹלָה עַל הַמְסַפֵּר, בְּהִתְבּוֹנְנוֹ בּוֹ כִּי אֵינֶנּוּ מְכַוֵּן בְּסִפּוּרוֹ לְתוֹעֶלֶת בְּנוֹ רַקּ לְקַנְתֵּר עָלָיו, כֵּן הַדָּבָר יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּעִנְיָן זֶה, כַּיָּדוּעַ דְּהַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹהֵב לָאָדָם, יוֹתֵר מִשֶּׁהָאָדָם אוֹהֵב אֶת עַצְמוֹ וְרוֹצֶה רַק בְּטוֹבָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְשֶׁלֹּא יְדַבְּרוּ עֲלֵיהֶם דֵּלָטוֹרְיָא כְּלָל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל עַל הַפָּסוּק: "וּבְיָדוֹ רִצְפָּה", שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַמַּלְאָךְ: רְצֹץ פֶּה שֶׁאָמַר דֵּלָטוֹרְיָא עַל בָּנַי, וְהַמְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרָע גּוֹרֵם הִפּוּךְ כָּל זֶה, עַל כֵּן הוּא נִתְעָב מְאֹד בְּעֵינֵי ה' יִתְבָּרַךְ.