18. אהבת הבנים והבנות (ב)

יִשְׁתַּדֵּל הָאָדָם בְּכָל כֹּחוֹ לְלַמֵּד אֶת בָּנָיו תּוֹרָה, וּמַה טוֹב חֶלְקוֹ וּמַה נָעִים גּוֹרָלוֹ אִם יִהְיוּ בָּנָיו תַּלְמִידֵי חֲכָמִים. וּלְפָחוֹת יִמְסֹר נַפְשׁוֹ לְהִשְׁתַּדֵּל בְּכָל נַפְשׁוֹ וּבְכָל מְאוֹדוֹ שֶׁלֹּא יִהְיוּ בָּנָיו עַמֵּי הָאָרֶץ. וְאִם לֹא יוּכַל לְזַכּוֹת כִּתְרָהּ שֶׁל תּוֹרָה לְכָל בָּנָיו, לְפָחוֹת יִהְיֶה לוֹ בֶּן אֶחָד בֵּין הַבָּנִים תַּלְמִיד חָכָם שֶׁתּוֹרָתוֹ אֻמָּנוּתוֹ. וְיִשְׁפֹּךְ נַפְשׁוֹ לִפְנֵי ה' שֶׁיִּהְיוּ בָּנָיו בַּעֲלֵי תּוֹרָה, שְׁלֵמִים בְּמִדּוֹת וּבְדֵעוֹת. וְגַם יִתְעַנֶּה לִפְעָמִים עַל זֶה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיוּ חֲטָאָיו מוֹנְעִים אֶת הַטּוֹב מִבָּנָיו.