18. דיני קידוש, לו-לח
לו. צריך לשתות מכוס של קידוש כמלא לוגמיו, (דהיינו כל שיסלקנו לצד אחד בפיו, ויראה מלא לוגמיו), והוא רובו של רביעית, כארבעים וארבע גרם לאדם בינוני.
לז. לכתחלה ראוי שהמקדש עצמו ישתה מהיין מלוא לוגמיו. ואם המקדש לא טעם כמלוא לוגמיו, אלא טעם מעט, ואחד מהמסובין טעם כמלוא לוגמיו, בדיעבד יצאו כולם ידי חובת קידוש, ואפילו לא שתו כלל כמלוא לוגמיו, אין זה מעכב, ויצאו ידי חובת קידוש.
לח. מצוה מן המובחר שכל המסובים יטעמו מן היין לחיבוב מצוה. וכשבעל הבית מיסב עם בני ביתו, המנהג שבני הבית טועמים מהכוס ששתה ממנו המקדש, ויש שמקנחים מקום ששתה ממנו. ואם מיסב עם אנשים שאינם מבני משפחתו, ומקפידים שלא לשתות מכוס ששתה ממנו אחר, ימזוג מעט יין לכמה כוסות, כדי שיטעמו המסובין מהיין.
