(180) שער התורה, פרק ה

וְזוֹכֶה גַּם כֵּן עֲבוּר זֶה לְבָנִים טוֹבִים וּקְדוֹשִׁים שֶׁיֵּצְאוּ מִמֶּנּוּ עֲבוּר זֶה. כִּדְאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ פָּרָשַׁת מְצֹרָע: "עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקים בָּהּ וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר" כוּ'. מַאן "תֹּמְכֶיהָ"? אִלֵּין אִנּוּן דְּמַטִּילִין מְלַאי לְכִיסָן שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים (נוֹתֵן סְחוֹרָה לְתַלְמִידֵי חֲכָמִים לְהִשְׂתַּכֵּר בָּהֶם) וְכוּ', דְּאִנּוּן דְּמַטִּילִין מְלַאי לְכִיסָן שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, אִנּוּן תָּמְכִין לְאוֹרַיְתָא מֵרֵישָׁא עַד סִיּוּמָא דְּגוּפָא, וְכָל מְהֵימָנוּתָא בֵּהּ תַּלְיָא וְאִתְּמַךְ, וְזָכֵי לִבְנִין דְּיִתַּחְזוּן לִנְבִיאֵי מְהֵימָנָא.

תרגום: "עַץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר" וְכוּ'. מִי הֵם תּוֹמְכֶיהָ? אֵלּוּ הַנּוֹתְנִים מְלַאי לְכִיסָם שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, שֶׁאוֹתָם הַנּוֹתְנִים מְלַאי לְכִיסָם שֶל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, הֵם תּוֹמְכִים לַתּוֹרָה מֵהָרֹאשׁ עַד סוֹף הַגּוּף, וְכָל הָאֱמוּנָה בָּזֶה תְּלוּיָה וְנִתְמֶכֶת, וְזוֹכֶה לְבָנִים הָרְאוּיִים לִנְבִיאֵי אֱמֶת.

(הג"ה: וּבֶאֱמֶת כְּשֵׁם שֶׁמָּצִינוּ, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קִדֵּשׁ אֶת שֵׁבֶט הַלֵּוִי וְהִזְהִיר לִכְלַל יִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹא לַעֲזֹב אֶת הַלֵּוִי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תַּעֲזֹב אֶת הַלֵּוִי כָּל יָמֶיךָ עַל אַדְמָתֶךָ". כְּעֵין זֶה הוּא גַּם כֵּן רְצוֹן ה' יִתְבָּרַךְ, שֶׁנַּחֲזִיק הָאֲנָשִׁים הַפּוֹרְשִׁים עַצְמָם מֵעִנְיְנֵי הָעוֹלָם כְּדֵי לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם, כִּי הוּא בְּוַדַּאי עַל כָּל פָּנִים לֹא גָּרַע מִלֵּוִי לְעִנְיָן זֶה. שֶׁזֶּה לְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם בְּהִלְכוֹת שְׁמִטָּה וְיוֹבֵל פֶּרֶק י"ג: וְלָמָּה לֹא זָכָה לֵוִי בְּנַחֲלַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּבְבִזָּתָהּ עִם אֶחָיו? מִפְּנֵי שֶׁהֻבְדַּל לַעֲבֹד אֶת ה' לְשָׁרְתוֹ וּלְהוֹרוֹת דְּרָכָיו הַיְשָׁרִים וּמִשְׁפָּטָיו הַצַּדִּיקִּים לָרַבִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: "יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקֹב וְתוֹרָתְךָ לְיִשְׂרָאֵל". לְפִיכָךְ הֻבְדְּלוּ מִדַּרְכֵי הָעוֹלָם, לֹא עוֹרְכִין מִלְחָמָה כִּשְׁאָר יִשְׂרָאֵל וְלֹא נוֹחֲלִין וְלֹא זוֹכִין לְעַצְמָן בְּכֹחַ גּוּפָן, אֶלָּא הֵם חֵיל ה', שֶׁנֶּאֱמַר: "בָּרֵךְ ה' חֵילוֹ". וְהוּא בָּרוּךְ הוּא זוֹכֶה לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֲנִי חֶלְקְךָ וְנַחֲלָתֶךָ". וְלֹא שֵׁבֶטּ לֵוִי בִּלְבַד, אֶלָּא כָּל אִישׁ וְאִישׁ מִכָּל בָּאֵי הָעוֹלָם, שֶׁנָּדְבָה רוּחוֹ אוֹתוֹ וְהֵבִינוֹ מַדָעוֹ לְהִבָּדֵל לַעֲמֹד לִפְנֵי ה' לְשָׁרְתוֹ וּלְעָבְדוֹ לְדֵעָה אֶת ה' וְהוֹלֵךְ יָשָׁר, כְּמוֹ שֶׁעָשָׂהוּ הָאֱלֹהִים, וּפָרַק מֵעַל צַוָּארוֹ עֹל הַחֶשְׁבּוֹנוֹת הָרַבִּים, אֲשֶׁר בִּקִּשׁוּ בְּנֵי הָאָדָם, הֲרֵי זֶה נִתְקַדֵּשׁ קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, וְיִהְיֶה ה' חֶלְקּוֹ וְנַחֲלָתוֹ לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים, וִיזַכֶּה לוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה דָּבָר הַמַּסְפִּיק לוֹ כְּמוֹ שֶׁזִּכָּה לַכֹּהֲנִים לַלְוִיִּם. הֲרֵי דָּוִד עָלָיו הַשָּׁלוֹם אוֹמֵר: "ה' מְנָת חֶלְקִי אַתָּה תּוֹמִיךְ גּוֹרָלִי". עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ הַנֶּחְמָד).