(184) פרק ז, הביאו לו מאכלים אחרים
תנאים הדרושים לפטור מאכלים בסתם דעת
א. חשוב יותר: ישנו חילוק בין 'דעת מפורשת' ו'סתם דעת'. שכל שיש לאדם דעת מפורשת לפטור מאכל מסויים (או 'אורח' שדינו כדעת מפורשת), אותו מאכל נפטר בברכתו אף שהוא יותר חשוב מהמאכל שבירך עליו. אבל במקרה שהיתה לאדם רק 'סתם דעת' ('המשך אכילה אחת', 'מונח על השולחן', או 'רגילות לאכול יחד') – אינו פוטר את המאכל השני, אם הוא יותר חשוב מהמין שבירך עליו. שאם בירך על מין שאינו ממין שבעה, לא פטר מין שבעה החשוב יותר, וכן אם בירך על מאכל פחות חביב, לא פטר את המאכל היותר חביב, שאינו בדין שיפטור מין שאינו חשוב את המין היותר חשוב, בלי כוונה מפורשת.
© כל הזכויות שמורות למחבר הספר 'וזאת הברכה' אין להעתיק או להפיץ ללא אישור מפורש מהמחבר.
"הַאי מַאן דְּבָעֵי לְמֶהֱוֵי חֲסִידָא לְקַיֵּם מִילֵּי דִּבְרָכוֹת"
הָרוֹצֶה לִהְיוֹת חָסִיד, יְדַקְדֵּק וְיִזָּהֵר בְּהִלְכוֹת בְּרָכוֹת
(בבא קמא ל.)
הָרוֹצֶה לִהְיוֹת חָסִיד, יְדַקְדֵּק וְיִזָּהֵר בְּהִלְכוֹת בְּרָכוֹת
(בבא קמא ל.)
