(187) פרק ז, הביאו לו מאכלים אחרים

תנאים הדרושים לפטור מאכלים בסתם דעת

סיכום: בירך על מאכל מסוים, והביאו לו או שהחליט לאכול מאכל אחר שברכתו כברכת המאכל שבירך עליו, יעשה חשבון: אם יש לו דין 'דעת מפורשת' (שהתכוון לפוטרו או שהוא אורח), אז נפטר בכל אופן. אם יש לו דין 'סתם דעת' ('על השולחן', 'רגיל לאוכלו', 'המשך אכילה הראשונה'), אז נפטר אם הוא אינו יותר חשוב, ובא ממקום צפוי.

אם הוא אינו כלול באחד משני הכללים הללו, יברך עליו.

אם קיים ספק אם הוא כלול באחד הכללים הללו, לא יברך עליו, שספק ברכות להקל, אך טוב שיפטרנו על ידי שיברך על מאכל שבודאי אינו כלול בברכתו, או שיבקש מאחר שיפטור אותו, או שישנה את מקומו, ואז יברך על המאכל השני בודאי.