(189) פרק ז, הביאו לו מאכלים אחרים

דין 'הביאו לו מאכל חדש' לבני ספרד [אור לציון]

הקדמה: הדינים המובאים לעיל בענין 'סתם דעת' נקבעו על פי הפוסקים שהביא המשנה ברורה. אכן, לדעת השו"ע, כל שהביאו לפניו מאכלים אחרים הם נפטרו ב'סתם דעת', כאלו התנה בפירוש שיאכל גם מכל מה שיביאו לו. ולכן, המברך על מאכל מסויים והביאו לפניו מאכל אחר, יכול לאכול את המאכל האחר בלי לברך עליו ברכה ראשונה, כי נפטר בברכה שבירך כבר על המאכל הראשון.

דין זה אמור אף אם עכשיו כבר כלה המאכל הראשון, ואף שבשעה שבירך את הברכה הראשונה על המאכל הראשון לא כיוון לפטור מאכלים אחרים שיביאו לפניו לאחר מכן. אך אם המאכל השני חשוב יותר בדיני קדימה, או שהוא חביב עליו יותר, צריך לברך עליו בנפרד, ואינו נפטר בסתמא, אלא אם כן הוא אורח הסועד אצל בעל הבית, שדעתו על כל מה שיביא לו בעל הבית, ואינו מברך.

דין זה אמור במין מאכל הדומה למאכל שאכל, אך במין מאכל אחר לגמרי, כגון מאכל ומין משקה, אע"פ שברכותיהם שוות אין האחד פוטר את השני עד שיהיה לפניו בשעת ברכה. אבל אם לא כיוון עליו בשעת הברכה, ולא היה לפניו, אע"פ שעדין יש לפניו מאותו מין שבירך עליו, אינו פוטר, לא מאכל את המשקה ולא משקה את המאכל.

יש להדגיש, שכל האמור מדובר שהמאכל הגיע ממקום צפוי, אך אם הגיע ממקום שאינו צפוי כלל, מברך בכל מקרה.