190. הלכות מוקצה, מב
מב. כלי שנשבר, בין בשבת ובין בחול, ושבריו אינם ראויים לשימוש כל שהוא (ובכלל זה נעל אשר נתלש ממנה העקב או הסוליה), הרי השברים הם מוקצה ואסור לטלטלם. ואולם, אם הם נמצאים במקום שעלולים להזיק את העוברים ושבים בו, מותר לסלקם לצדדים. ואם ראויים השברים לשימוש כל שהוא בשבת, מותר לטלטלם גם אם אינו חושב להשתמש בהם עוד, אלא אם כן הדרך להשליך שברים כאלו לאשפה, כי אז אף שעוד ראויים הם לשימוש, מוקצה הם.
וכן הדין לגבי כלים חד פעמיים משומשים שאין הדרך להשתמש בהם עוד, הרי הם מוקצה ואסורים בטלטול, אלא אם הם נחשבים ל'גרף של רעי' במקומם.
ההלכות הן מתוך הספר 'שמירת שבת כהלכתה', וכל הזכויות שמורות ליורשי המחבר, הגרי"י נובירט זצ"ל. אין להעתיק או להפיץ לצורכי מסחר, מותר להפיץ לזיכוי הרבים בלבד, ללא תמורה.
"יְכוֹלָה הִיא שַׁבָּת שֶׁתְּרַחֵם עָלֵינוּ, וִיקַבְּצֶנּוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִגָּלוּתֵינוּ.
וְאִלְמָלֵי שָׁמְרוּ יִשְׂרָאֵל שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת כְּהִלְכָתָן, מִיַּד נִגְאָלִים".
(זוהר חדש, וישב)
וְאִלְמָלֵי שָׁמְרוּ יִשְׂרָאֵל שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת כְּהִלְכָתָן, מִיַּד נִגְאָלִים".
(זוהר חדש, וישב)
