2. דיני סעודה שלישית, ג-ד

ג. זמן סעודה שלישית הוא משיגיע זמן מנחה, דהיינו משש שעות ומחצה ולמעלה. (ויתפלל מנחה קודם שיאכל, או שיעמיד שומר להזכירו להתפלל מנחה). ואם עשאה קודם לכן, יחזור ויאכל כשיגיע זמנה. ואם התחיל לאכול קודם זמן מנחה, ובתוך כך הגיע זמן מנחה והמשיך באכילתו, ואכל כזית אחר שש שעות ומחצה, יצא ידי חובת סעודה שלישית, דבזה לא אזלינן בתר תחלת הסעודה.

ד. נכון יותר לאכול סעודה שלישית אחר שהתפלל מנחה, וכן המנהג. ואם אכל קודם מנחה, ואי אפשר לו לחזור ולאכול אחר מנחה, יצא ידי חובת סעודה שלישית. וכן במקום שקשה לו לאכול אחר תפלת מנחה, או שאין שם מנין לתפלת מנחה, יכול לאכול אפילו לכתחלה קודם תפלת מנחה, ובלבד שכבר הגיע זמן מנחה גדולה. ולכן במושב שיש שם ביכ"נ אחת, ובגלל קושי הדרך מתפללים מנחה וערבית במוצאי שבת סמוכים זה לזה, יקדימו לאכול קודם מנחה. אלא שנכון יותר להנהיג להתפלל תפלת מנחה גדולה, כדי שיוכלו לאכול אחר תפלת מנחה בצבור, בפרט שלדעת האר"י ז"ל זמן סעודה שלישית הוא בדוקא אחר שהתפלל מנחה.