(206) שער התורה, פרק ט

וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ, שֶׁזּוֹכְרִין תָּמִיד זְכוּת אָבוֹת, צְרִיכִין לֵילֵךְ גַּם כֵּן בְּעִקְּבוֹת יַעֲקֹב אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְכָל אָב יִרְאֶה לְהַרְגִּיל בְּנוֹ לְתוֹרָה וּלְמִצְוֹת כָּל עֵת הֱיוֹת הַבֵּן עַל שֻׁלְחָנוֹ, וְהוּא עַד שְׁנַת עֶשְׂרִים וְאַחַת, וְאָז, אֲפִלּוּ אִם יֵצֵא לוֹ הַגּוֹרָל לַעֲבוֹדַת הַקִּיסָר יָרוּם הוֹדוֹ, וּבְוַדַּאי לֹא יוּכַל לִלְמֹד בָּעֵת הַהִיא, אַף עַל פִּי כֵן לֹא תָּסוּר מִמֶּנּוּ קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה, שֶׁלָּמַד עַד עַתָּה. (וּבְוַדַּאי יַצְלִיחֶנּוּ הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְיִתֵּן בְּלֵב הַמַּלְכוּת וְיוֹעֲצָיו וְשָׂרָיו עָלָיו לְטוֹבָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב אֵצֶל יוֹסֵף: "וַיְהִי ה' אֶת יוֹסֵף וְגוֹ', וַיִּתֵּן חִנּוֹ" וְגוֹ'). וְגַם בִּמְלֹאת שְׁנֵי עֲבוֹדָתו, כְּשֶׁיָּבוֹא לְבֵיתוֹ, יִהְיוּ כָּל מַעֲשָׂיו בְּתֹם וּבְיֹשֶר, וְלֹא יִתְבַּיֵּשׁ אָבִיו מִפָּנָיו, וְיַצְלִיחוֹ הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲבוּר זֶה בְּזֶה הָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה לְיַעֲקֹב אָבִינוּ בִּכְלוֹת יְמֵי עֲבוֹדָתוֹ אֵצֶל לָבָן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה, וְגַם בָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, כְּשֶׁיִּזְכֶּה לַעֲמֹד לִפְנֵי כִּסֵּא כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, יִהְיֶה מִקִּדוֹשֵׁי ה', בִּזְכוּת שֶׁהֶאֱמִיר אֶת ה' לִהְיוֹת לוֹ לֵאלֹקַים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶת ה' הֶאֱמַרְתָּ הַיּוֹם לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹקִים וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וְלִשְׁמֹר חֻקָּיו וּמִצְוֹתָיו וְגוֹ', וְה' הֶאֱמִירְךָ הַיּוֹם וְגוֹ', וְלִהְיֹתְךָ עַם קָדֹש לַה' אֱלֹקֶיךָ" וְגוֹ'.

אֲבָל אִם יִרְאֶה לְסַלֵּק מֵעָלָיו עֹל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת בְּנַעֲרוּתוֹ כְּדֵי לִפְרֹק עֹל עֲבוֹדַת הַצָּבָא, שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לַעֲבֹד אוֹתוֹ אֶלָּא זְמַן מֻעָט, אָז יִהְיֶה בֹּשֶת לְאָבִיו, בְּרֵאשִׁיתוֹ בְּזֶה הָעוֹלָם, וְחֶרְפָּה וּכְלִמָּה מִמֶּנּוּ בְּאַחֲרִיתוֹ, בָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, שֶׁהֵמִיר עוֹלָם, הָעוֹמֵד לָעַד לְעוֹלָם, בְּעוֹלָם כָּלֶה.