207. הלכות מוקצה, סז-סח
סז. מגירה שיש בה חפצי מוקצה, ואין בה חפצים שאינם מוקצה החשובים לו יותר מאשר המוקצה, הרי המגירה נחשבת 'בסיס לדבר האסור', ואסור לפותחה או לסוגרה בשבת, וזאת אפילו אם לא הניח את המוקצה בכוונה, אלא שזהו מקומו הקבוע.
סח. בענין טלטול שולחן שהמגירה שבו נהפכה להיות 'בסיס לדבר האסור', יש הבדל בין מגירה שלא ניתן להוציאה לגמרי מהשולחן, לבין מגירה שניתן להוציאה לגמרי. מגירה שלא ניתן להוציאה מהשולחן, הרי היא טפילה לשולחן, ואין השולחן נהפך להיות 'בסיס' למגירה, ולכן מותר לטלטלו, אם הוא זקוק לו או למקומו, ורק המגירה אסורה בטלטול. ואילו מגירה שניתן להוציאה מהשולחן, הרי היא נחשבת לכלי בפני עצמו שהשולחן בסיס לו, ואסור לטלטל את השולחן, אם לא היה על גביו עם כניסת השבת גם דבר המותר בטלטול, החשוב לו יותר מהמוקצה שבמגירה.
ההלכות הן מתוך הספר 'שמירת שבת כהלכתה', וכל הזכויות שמורות ליורשי המחבר, הגרי"י נובירט זצ"ל. אין להעתיק או להפיץ לצורכי מסחר, מותר להפיץ לזיכוי הרבים בלבד, ללא תמורה.
וְאִלְמָלֵי שָׁמְרוּ יִשְׂרָאֵל שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת כְּהִלְכָתָן, מִיַּד נִגְאָלִים".
(זוהר חדש, וישב)
