21. אהבת הבנים והבנות (ה)
גַּם אַהֲבָה זוֹ שֶׁל הָאָדָם לְבָנָיו וְלִבְנוֹתָיו צָרִיךְ שֶׁתְּהֵא נִמְשֶׁכֶת מֵאַהֲבַת ה', כִּי זֶה כָּל פְּרִי הַבָּנִים וְהַבָּנוֹת, שֶׁיִּהְיוּ עוֹשִׂים רְצוֹן ה', וְזֶה יִהְיֶה כָּל מְגַמָּתוֹ בְּאַהֲבַת בָּנָיו, לְקַיֵּם מִצְוַת בּוֹרְאוֹ, לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְיוֹצְרוֹ.
"אַחַי וְעַמִּי, לָקוֹחַ אֶת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה, וּבָזֶה וְכָזֶה לִמְדוּ הֵיטֵב, לְטוֹב לָכֶם,
שִׁמְעוּ וּתְחִי נַפְשְׁכֶם, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה תַּשִּׂיגוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא"
(מתוך הקדמת המחבר)
