212. הלכות מוקצה, עה
עה. על אף כל האמור לעיל בדיני בגד שנמצא מוקצה בכיסו), המוצא דבר מוקצה בכיס של בגדי השבת שהוא לבוש בהם, אינו צריך לחשוש לדין 'בסיס לדבר האסור', לא לגבי הבגד ולא לגבי הכיס, כיון שבודאי לא היתה דעתו שיהיה המוקצה מונח שם בשבת, אלא ששכח להוציאו מערב שבת, ובכגון זה אין הבסיס נאסר.
ואם אפשר – ינער את המוקצה מכיסו במקום שבו הוא נמצא. אך אם חושש שיאבד המוקצה או יתקלקל אם ינערנו שם, או שהוא כבר לבוש בבגד ואינו יכול לפושטו כדי לנער את המוקצה, או שהוא מתבייש לנערו שם בפני הבריות, מותר לטלטל את הבגד (במקום שיש בו עירוב) כשהמוקצה בכיסו, וינערנו במקום שיוכל.
ההלכות הן מתוך הספר 'שמירת שבת כהלכתה', וכל הזכויות שמורות ליורשי המחבר, הגרי"י נובירט זצ"ל. אין להעתיק או להפיץ לצורכי מסחר, מותר להפיץ לזיכוי הרבים בלבד, ללא תמורה.
"יְכוֹלָה הִיא שַׁבָּת שֶׁתְּרַחֵם עָלֵינוּ, וִיקַבְּצֶנּוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִגָּלוּתֵינוּ.
וְאִלְמָלֵי שָׁמְרוּ יִשְׂרָאֵל שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת כְּהִלְכָתָן, מִיַּד נִגְאָלִים".
(זוהר חדש, וישב)
וְאִלְמָלֵי שָׁמְרוּ יִשְׂרָאֵל שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת כְּהִלְכָתָן, מִיַּד נִגְאָלִים".
(זוהר חדש, וישב)
