(22) פרק א, ההכנות לברכה ואופן אמירתה
הברכה בעצמה
ז. יברך בנחת, ויכוון לפירוש המילות. וכאשר אומר את השם א-ד-נ-י, יכוון לפירוש קריאתו, שהוא אדון הכל, וכן לפירוש כתיבתו (י-ה-ו-ה) שהוא היה הווה ויהיה.
ולפי דעת הגר"א, בהזכירו שם א-ד-נ-י מכוון שהוא אדון הכל, ודיו. אך פוסקי ספרד מכריעים שיכוון בשני השמות, וטוב אף לכוון בשילוב הוי"ה ואדנות, שהיא הכוונה לפי הקבלה.
ובהזכירו 'אלוקים', יכוון שהוא תקיף ובעל היכולת, ובעל הכוחות כולם.
© כל הזכויות שמורות למחבר הספר 'וזאת הברכה' אין להעתיק או להפיץ ללא אישור מפורש מהמחבר.
"הַאי מַאן דְּבָעֵי לְמֶהֱוֵי חֲסִידָא לְקַיֵּם מִילֵּי דִּבְרָכוֹת"
הָרוֹצֶה לִהְיוֹת חָסִיד, יְדַקְדֵּק וְיִזָּהֵר בְּהִלְכוֹת בְּרָכוֹת
(בבא קמא ל.)
הָרוֹצֶה לִהְיוֹת חָסִיד, יְדַקְדֵּק וְיִזָּהֵר בְּהִלְכוֹת בְּרָכוֹת
(בבא קמא ל.)
