(220) חתימת הספר (ו)

חתימת הספר / פרק ג

וְאַף אָנוּ נֹאמַר בְּעִנְיָנֵנוּ, דִּלְפִי זְמַנֵּנוּ, בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, שֶׁהֻפְקַר אֵצֶל אֵיזֶה אֲנָשִׁים לְגַמְרֵי הֶעָוֹן לָשׁוֹן הָרָע וּרְכִילוּת, אִם אֶחָד יִתְחַזֵּקּ תָּמִיד בְּעִנְיַן שְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן, שֶׁלֹּא לַעֲבֹר עַל עֲוֹן לָשׁוֹן הָרָע וּרְכִילוּת, כַּמָּה מֵהַשָּׂכָר יַגִּיעַ לוֹ עַל יְדֵי זֶה, דַּהֲלֹא יָדוּעַ הוּא מַה שֶּׁכָּתוּב בְּ"סֵפֶר חֲרֵדִים", דְּמִצְוָה שֶׁאֵין לָהּ דּוֹרְשִׁין, הִיא כְּמֵת מִצְוָה, וּמִצְוָה שֶׁאֵין לָהּ רוֹדְפִין, רְדֹף אַחֲרֶיהָ לַעֲשׂוֹתָהּ, מִפְּנֵי שֶׁהַמִּצְוָה מְקַטְרֶגֶת וְאוֹמֶרֶת: כַּמָּה גְּרוּעָה אָנֹכִי, שֶׁנִּתְעַלַּמְתִּי מִכֹּל וָכֹל? וּכְבָר יָדוּעַ גֹּדֶל עִנְיָנוֹ שֶׁל מֵת מִצְוָה מִמַּה דְּאָמְרוּ, דַּאֲפִלּוּ כֹּהֵן גָּדוֹל וְנָזִיר וְהוֹלֵךְ לִשְׁחֹט פִּסְחוֹ וְלָמוּל אֶת בְּנוֹ, שֶׁאֵינוֹ מִטַּמֵּא לִקְּרוֹבִים, אֲבָל מִטַּמֵּא הוּא לְמֵת מִצְוָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה מֻנָּח בְּבִזָּיוֹן.

וְעַתָּה נֶחֱזֵי אֲנַן, הֲלֹא מֵת מִצְוָה הוּא רַק חֹמֶר בְּעָלְמָא, בְּלֹא נֶפֶשׁ רוּחַ נְשָׁמָה, וְאַף עַל פִּי כֵן, מִפְּנֵי שֶׁהָיָה הַחֹמֶר הַזֶּה מְקוֹם מִשְׁכָּן לַנֶּפֶשׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, הִקפִּידָה הַתּוֹרָה כָּל כָּךְ עַל בִּזְיוֹנוֹ, וְהִתִּירָה אֲפִלּוּ לְכֹהֵן גָּדוֹל וְנָזִיר, וְתִתְבַּטֵּל עַל יְדֵי זֶה שְׁחִיטַת הַפֶּסַח וּמִילַת הַבֵּן לְהִטָּמֵא לוֹ וְלַעֲסֹק בִּצְרָכָיו. קַל וָחֹמֶר בְּעִנְיַן הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁיְּקָרָהֵ הִיא מִפְּנִינִים, וְהִיא שַׁעֲשׁוּעָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְאֶהְיֶה שַׁעֲשׁוּעִים יוֹם יוֹם", אִם מִצְוָה אַחַת מִמֶּנָּה, חַס וְשָׁלוֹם, מֻטֶּלֶת בְּבִזָּיוֹן, כַּמָּה אָנוּ חַיָּבִין לְהִתְחַזֵּק בָּזֶה, שֶׁלֹּא תְּקַטְרֵג עָלֵינוּ לְמַעְלָה.