(225) חתימת הספר (יא)

חתימת הספר / פרק ד

וְזֶה לְשׁוֹן זֹהַר חָדָשׁ פָּרָשַׁת לֶךְ לְךָ: וְאָמַר ר' אַבָּהוּ: בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה שְׂכָרוֹ שֶׁל אָדָם הָעוֹשֶׂה לְאַחֵר לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה. מְנָא לָן? מִמַּה דִּכְתִיב: "וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם". תָּנֵי רַבִּי חִיָּא רַבָּה: בְּשָׁעָה שֶׁנִּשְׁמַת הַצַּדִּיק הַמַּחֲזִיר בִּתְשׁוּבָה לַאֲחֵרִים, יוֹצֵאת מִן הַגּוּף, מִיכָאֵל, הַשַּׂר הַגָּדוֹל, הַמַּקְרִיב נַפְשׁוֹת הַצַּדִּיקִים לִפְנֵי בּוֹרְאוֹ, הוּא יוֹצֵא וּמַקְדִּים שָׁלוֹם לְנִשְׁמָתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ צַדִּיק, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּמַלְכִּי צֶדֶק" זֶה מִיכָאֵל, רֹאשׁ שׁוֹמְרֵי שַׁעֲרֵי צֶדֶק. "מֶלֶךְ שָׁלֵם" זוֹ יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל מַעְלָה. "הוֹצִיא לֶחֶם וְיָיִן" שֶׁהִקְדִּים וְיָצָא לִקְרָאתוֹ וְאוֹמֵר לוֹ: שָׁלוֹם בּוֹאֲךָ. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. וּבְדַף ס"ב ע"ב: כָּרוֹזָא כָּרֵיז בְּכָל יוֹמָא: זַכָּאִין אִנּוּן דְּמִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְתָא, וְאִנּוּן דִּמְזַכִּין לְהוּ לְאַחֲרָנִין, וְאִנּוּן דְּמַעֲבִירִין עַל מִדּוֹתֵיהֶן.

תרגום: הַכָּרוֹז מַכְרִיז בְּכָל יוֹם: אַשְׁרֵיהֶם אֵלּוּ שֶׁעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה, וְאֵלּוּ שֶׁמְּזַכִּים לַאֲחֵרִים לִלְמֹד תּוֹרָה, וְאֵלּוּ. שֶמַּעַבִירִים עַל מִדּוֹתֵיהֶם. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ בְּקִּצּוּר.

וְגַם יִהְיֶה בְּוַדַּאי סִיּוּעַ עַל יְדֵי זֶה לְמַהֵר בִּיאַת הַגּוֹאֵל בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, כְּמוֹ שֶׁהָיָה זֶה גּוּפָא סִיּוּעַ לִגְאֻלַּת מִצְרַיִם, שֶׁלֹּא הָיָה בָּהֶן אָז עֲוֹן לָשׁוֹן הָרָע, וּכְמוֹ דְּאִיתָא בְּמִדְרָשׁ רַבָּה פָּרָשַׁת אֱמֹר: בִּשְׁבִיל אַרְבָּעָה דְּבָרִים נִגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם: שֶׁלֹּא שִׁנּוּ אֶת שְׁמָם וְלֹא שִׁנּוּ אֶת לְשׁוֹנָם וְלֹא אָמְרוּ לָשׁוֹן הָרָע, וְלֹא נִמְצָא אֶחָד מֵהֶן פָּרוּץ בַּעֲרָיוֹת. (וּמַה דְּקָשֶׁה עַל זֶה לִכְאוֹרָה מֵהַפָּסוּק: "אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר" כְּבָר דִּבְּרוּ בָּזֶה הַמְפָרְשִׁים).