פרק ד, בּוֹ יְבֹאר כֹּחָהּ שֶׁל לָשׁוֹן הָרָע.
כַּמָּה גָּדוֹל כֹּחָהּ שֶׁל לָשׁוֹן הָרָע, שֶׁהִיא שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד ג' עֲוֹנוֹת הַחֲמוּרוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בַּעֲרָכִין. וּבְמִדְרַשׁ שׁוֹחֵר טוֹב: תָּנָא דְּבֵי ר' יִשְׁמָעֵאל: כָּל הַמְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרָע, מַגְדִּיל עֲוֹנוֹת כְּנֶגֶד ג' עֲבֵרוֹת: עֲבוֹדָה זָרָה וְגִלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכַת דָּמִים, דִּכְתִיב הָכָא: "לָשׁוֹן מְדַבֶּרֶת גְּדוֹלוֹת", וְאִלּוּ בַּעֲבוֹדָה זָרָה כְּתִיב: "אָנָּא חָטָא הָעָם הַזֶּה חֲטָאָה גְּדוֹלָה". וּבְגִלּוּי עֲרָיוֹת כְּתִיב: "וְאֵיךְ אֶעֱשֶׂה הָרָעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת". וּבִשְׁפִיכַת דָּמִים כְּתִיב: "גָּדוֹל עֲוֹנִי מִנְּשׂוֹא", בָּא לְהוֹדִיעֲךָ, שֶׁקָשֶׁה לָשׁוֹן הָרָע מִשְּׁלשׁ עֲוֹנוֹת הַלָּלוּ. דָּבָר אַחֵר, שֶׁהַהוֹרֵג אֶת הַנֶּפֶשׁ אֵינוֹ הוֹרֵג אֶלָּא נֶפֶשׁ אַחַת, וְהָאוֹמֵר לָשׁוֹן הָרָע הוֹרֵג שְׁלֹשׁה, הַמְסַפְּרוֹ וְהַמְקַבְּלוֹ וְהַנֶּאֱמָר עָלָיו. וּמִנַּיִן אַתָּה לָמֵד זֶה? מִדּוֹאֵג, שֶׁאָמַר לָשׁוֹן הָרָע עַל אֲחִימֶלֶךְ לִפְנֵי שָׁאוּל, וְנֶהֶרְגוּ שְׁלָשְׁתָּן. שָׁאוּל שֶׁקִבְּלוֹ, וַאֲחִימֶלֶךְ שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו, וְדוֹאֵג שֶׁאֲמָרוֹ. שָׁאוּל שֶׁקַבְּלוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "מוֹת תָּמוּת אֲחִימֶלֶךְ". וְדוֹאֵג שֶׁאֲמָרוֹ, שֶׁנִּטְרַד מִן הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: "גַּם אֵל יִתָּצְךָ לָנֶצַח" מִן חַיֵּי הָעוֹלָם, וּמִי גָּרַם לוֹ? לָשׁוֹן הָרָע.
