233. הלכות מוקצה ונולד, כב-כד
הלכות מוקצה / מוקצה מחמת חסרון ידיעה
כב. חפץ שאדם הסיח דעת ממנו מכיון שלדעתו מוקצה הוא, ובמשך השבת התברר לו שטעה ואין זה מוקצה, מותר בטלטול.
כג. בסיס לדבר האסור בשעת בין השמשות, שלא הסיח דעתו ממנו, בחושבו – בטעות – שאין הבסיס נאסר בטלטול, הרי הבסיס נשאר באיסורו ואסור בטלטול גם אם האיסור הוסר ממנו במשך היום (על ידי נכרי וכדומה).
כד. כבסים שהיה בדעתו ללבוש בשבת, ובשבת אחרי שנתייבשו, נודע לו שאמנם היו רטובים בשעת בין השמשות ושוב נתייבשו, הרי הם אסורים בטלטול.
ההלכות הן מתוך הספר 'שמירת שבת כהלכתה', וכל הזכויות שמורות ליורשי המחבר, הגרי"י נובירט זצ"ל. אין להעתיק או להפיץ לצורכי מסחר, מותר להפיץ לזיכוי הרבים בלבד, ללא תמורה.
"יְכוֹלָה הִיא שַׁבָּת שֶׁתְּרַחֵם עָלֵינוּ, וִיקַבְּצֶנּוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִגָּלוּתֵינוּ.
וְאִלְמָלֵי שָׁמְרוּ יִשְׂרָאֵל שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת כְּהִלְכָתָן, מִיַּד נִגְאָלִים".
(זוהר חדש, וישב)
וְאִלְמָלֵי שָׁמְרוּ יִשְׂרָאֵל שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת כְּהִלְכָתָן, מִיַּד נִגְאָלִים".
(זוהר חדש, וישב)
