236. הלכות מוקצה ונולד, כח-כט
הלכות מוקצה / ביטול כלי מהיכנו
כח. אסרו חכמים לעשות מעשה בכלי של היתר, כאשר כתוצאה ממעשה זה לא יהיה הכלי ראוי לשימוש בשבת, ולכן אסור לשפוך מים על כרים וכסתות, אם בגלל זה לא יהיו ראויים עוד לשימוש בשבת (וזהו מלבד איסור כיבוס בשבת).
כט. קליפות, עצמות וגרעיני פירות, וכן שאר דברים האסורים בטלטול, לכתחילה לא יניחם על צלחת, משום שמבטל כלי מהיכנו, אלא אם כן יתן על הצלחת גם דבר היתר, כגון כפית או חתיכת פת, ויתן את דבר ההיתר לפני שנותן את המוקצה. אמנם בצלחת המיוחדת לכך, כגון צלחת חד פעמית, אין דין ביטול כלי מהיכנו, ומותר להניח את המוקצה ללא דבר ההיתר.
ההלכות הן מתוך הספר 'שמירת שבת כהלכתה', וכל הזכויות שמורות ליורשי המחבר, הגרי"י נובירט זצ"ל. אין להעתיק או להפיץ לצורכי מסחר, מותר להפיץ לזיכוי הרבים בלבד, ללא תמורה.
"יְכוֹלָה הִיא שַׁבָּת שֶׁתְּרַחֵם עָלֵינוּ, וִיקַבְּצֶנּוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִגָּלוּתֵינוּ.
וְאִלְמָלֵי שָׁמְרוּ יִשְׂרָאֵל שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת כְּהִלְכָתָן, מִיַּד נִגְאָלִים".
(זוהר חדש, וישב)
וְאִלְמָלֵי שָׁמְרוּ יִשְׂרָאֵל שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת כְּהִלְכָתָן, מִיַּד נִגְאָלִים".
(זוהר חדש, וישב)
