(24) שער הזכירה, פרק ד

וּמַה לִּי לְהַאֲרִיךְ עוֹד בִּגְדֻלַּת הֶעָוֹן הַמַּר הַזֶּה, אַחֲרֵי שֶׁאָמְרוּ עָלָיו שֶׁהוּא כְּעוֹבֵר עַל חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה וּכְכוֹפֵר בָּעִקָר, חַס וְשָׁלוֹם. שֶׁזֶּה לְשׁוֹן הַמִּדְרָשׁ רַבָּה: אָמַר ר' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: חֲמֵשׁ תּוֹרוֹת כְּתוּבוֹת בַּפָּרָשָׁה, "זֹאת תּוֹרַת נֶגַע צָרַעַת", "זֹאת הַתּוֹרָה לְכָל נֶגַע הַצָּרַעַת", "זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְצֹרָע", "זֹאת תּוֹרַת אֲשֶׁר בּוֹ נֶגַע צָרַעַת", "זֹאת תּוֹרַת הַצָּרַעַת" הַמּוֹצִיא שֵׁם רָע, לְלַמֶּדְךָ, שֶׁכָּל הָאוֹמֵר לָשׁוֹן הָרָע עוֹבֵר עַל חֲמִשָּׁה סִפְרֵי תּוֹרָה וְכוּ'.

וְאָמְרוּ חֲזַ"ל בַּעֲרָכִין: אָמַר ר' יוֹחָנָן מִשּׁוּם ר' יוֹסִי בֶּן זִמְרָא: כָּל הַמְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרָע, כְּאִלּוּ כּוֹפֵר בָּעִקָר, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֲשֶׁר אָמְרוּ לִלְשׂנֵנוּ נַגְבִּיר שְׂפָתֵינוּ אִתָּנוּ מִי אָדוֹן לָנוּ". וְהַטַּעַם כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ בְּסִפְרֵי יְרֵאִים, כִּי יָדוּעַ הוּא שֶׁמִּי שֶׁרוֹצֶה לְדַבֵּר לָשׁוֹן הָרָע הוּא מִסְתַּכֵּל בְּכָל צְדָדָיו, אוּלַי עוֹמֵד שָׁם הָאִישׁ הַהוּא וְעוֹשֶׂה עַיִן שֶׁל מַעְלָה כְּאִלּוּ אֵין רוֹאֶה, חַס וְשָׁלוֹם, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל בְּגַנָּב. וּבְמִדְרַשׁ תַּנְחוּמָא אִיתָא: קָשֶׁה לָשׁוֹן הָרָע שֶׁאֵין אָדָם מוֹצִיאוֹ מִפִּיו עַד שֶׁהוּא כּוֹפֵר בָּעִקָּר שֶׁנֶּאֱמַר וְכוּ'.

עַל כֵּן מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֹחַ בְּקָדְקָדוֹ, יִרְאֶה תָּמִיד לְזָרֵז אֶת עַצְמוֹ וְלִלְחֹם מִלְחֶמֶת ה' עִם יִצְרוֹ, שֶׁלֹּא יִלָּכֵד בֶּעָוֹן הַמַּר הַגָּדוֹל הַזֶּה, וְאָז אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא.