(249) חלק שני, פרק ג

פרק ג: בּוֹ יְבֹאֲרוּ כַּמָּה פָּרָשִׁיּוֹת בַּתּוֹרָה הַמְדַבְּרוֹת בָּזֶה.

רִאשׁוֹן לַכֹּל, מַעֲשֵׂה דְּנָחָשׁ, שֶׁסִּפֵּר לָשׁוֹן הָרָע עַל הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּבָזֶה גָּרַם מִיתָה לְכָּל בָּאֵי עוֹלָם. וּבְפָרָשַׁת וַיֵּצֵא: "אִם יִהְיֶה אֱלֹקִים עִמָּדִי וּשְׁמָרַנִי" וְגוֹ'. וְאָמְרוּ חֲזַ"ל: "וּשְׁמָרַנִי" מִלָּשׁוֹן הָרָע. וּבְפָרָשַׁת וַיֵּשֶׁב, בְּמַעֲשֵׂה דְּיוֹסֵף, שֶׁכָּתוּב: "וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת דִּבָּתָם רָעָה אֶל אֲבִיהֶם", שֶׁזּוֹ הָיְתָה הַסִּבָּה הָרִאשׁוֹנָה לִירִידַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִצְרַיִם. וּבְפָרָשַׁת שְׁמוֹת: "אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר" (עַיֵּן שָׁם בְּפֵרוּשׁ רַשִּׁ"י וּבְמַה שֶּׁנִּכְתֹּב לְקַמָּן). עוֹד שָׁם, שֶׁאָמַר מֹשֶה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם: "וְהֵן לֹא יַאֲמִינוּ לִי", שֶׁהֵשִׁיב לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ: "מַה זֶּה בְּיָדֶךָ" וְגוֹ', וַיְהִי לְנָחָשׁ. עוֹד שָׁם: "וְהִנֵּה יָדוֹ מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג". וּבְפָרָשַׁת יִתְרוֹ: "וַיָּרֶב הָעָם עִם מֹשֶה וְגוֹ' עַל רִיב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" וְגוֹ', וְסָמִיךְ לֵהּ: "וַיָּבֹא עֲמָלֵק". וּבְפָרָשַׁת מִשְׁפָּטִים: "לֹא תִשָּׂא שֵׁמַע שָׁוְא", שֶׁהוּא קָאֵי עַל הַמְסַפֵּר וְעַל הַמְקַבֵּל כִּדְאִיתָא בַּגְּמָרָא, וְסָמִיךְ: "לֹא תִהְיֶה אַחֲרֵי רַבִּים לְרָעֹת". וּבְפָרָשַׁת תְּצַוֶּה: עִנְיַן הַמְּעִיל: "שָׂפָה יִהְיֶה לְפִיו סָבִיב" וְכָל הַפָּרָשָׁה "וְנִשְׁמַע קוֹלּוֹ בְּבֹאוֹ אֶל הַקֹּדֶשׁ" וְגוֹ'. וְכָל פָּרָשַׁת תַּזְרִיעַ וּמְצֹרָע: נִגְעֵי בָּתִּים, נִגְעֵי בְּגָדִים, נִגְעֵי אָדָם: "בָּדָד יֵשֵׁב", מְרֻחָק אַף מִמַּחֲנֵה יִשְׂרָאֵל, וְכַפָּרָתוֹ צִפֳּרִים הַמְפַטְפְּטִין. וּבְפָרָשַׁת קְדֹשִים: "לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּךָ", "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ, וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא". וּבְפָרָשַׁת בְּהַר: "וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ", שֶׁזֶּה קָאֵי עַל אוֹנָאַת דְּבָרִים, שֶׁהוּא גַּם כֵּן דִּבּוּר רַע. וּבְפָרָשַׁת נָשֹא: "וַיְשַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ", הַיְנוּ, אֲפִלּוּ הוּא גָּדוֹל בַּתּוֹרָה כְּדוֹאֵג. וּבְפָרָשַׁת בְּהַעֲלֹתְךָ: "וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶה" וְגוֹ'. וְכָל פָּרָשַׁת שְׁלַח לְךָ, הַמְדַבֶּרֶת מֵעִנְיַן הַמְרַגְּלִים. וּבְפָרָשַׁת חֻקַּת: "וַיְדַבֵּר הָעָם בֵּאלֹקִים וּבְמֹשֶה". וּבְפָרָשַׁת כִּי תֵצֵא: "כִּי תֵצֵא מַחֲנֶה עַל אֹיְבֶיךָ וְנִשְׁמַרְתָּ מִכֹּל דָּבָר רָע". וְאָמְרוּ חֲזַ"ל: דָּבָר רָע דִּבּוּר רָע. וּבְפָרָשַׁת תֵצֵא, פָּרָשָׁה שֶׁל מוֹצִיא שֵׁם רָע, עוֹד פָּסוּק: "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה ה' אֱלֹקֶיךָ לְמִרְיָם" וְגוֹ'. וּבְפָרָשַׁת תָבֹא: "אָרוּר מַכֶּה רֵעֵהוּ בַּסָּתֶר", שֶׁהוּא קָאֵי עַל לָשׁוֹן הָרָע. וְיָדוּעַ, שֶׁכָּל הָאֲרוּרִים פָּתְחוּ בִּבְרָכָה וְאָמְרוּ: "בָּרוּךְ אֲשֶׁר לֹא יַכֶּה" וְגוֹ' הֲרֵי שֶׁהַזָּהִיר בָּזֶה, תִּהְיֶה לוֹ בְּרָכָה.