25. הלכות השהיית תבשיל מערב שבת, יב

הלכות השהיית תבשיל על כירה מערב שבת

יב. תבשיל המונח על הפלאטה, ונצטמק, אסור לתת לתוכו מים רותחים בשבת, אלא יסיר הקדרה מעל הפלאטה, ויניח קדרה ישנה ריקנית על פי הכירה, ואז ישים הקדירה שהתבשיל בתוכה על גבי הקדירה הריקנית, ויזהר שלא ישים את הקדרה שהתבשיל בתוכה על גבי קרקע, ושתהיה רותחת. ואף העדות שנהגו בחוץ לארץ להקל בהוספת מים רותחים לתבשיל, בארץ ישראל טוב שיחמירו בזה כדעת מרן שקבלנו הוראותיו. אבל אין לתת קדרה חדשה כדי להפסיק בין האש לקדרה שהתבשיל בתוכה, שהרי מלבנה באור. ויש אומרים שבקדרות שלנו שנגמרה מלאכתם בתנור של יוצרים, מותר גם בקדרה חדשה. ובדיעבד אם עבר ויצק מים חמים אל תוך התבשיל שנצטמק, אין לאסור משום כך לאכול את התבשיל בשבת. שכל דבר השנוי במחלוקת אם יש בו משום בישול או לא, אם עבר ועשה אותו, מותר ליהנות ממנו בשבת. ומכל – מקום אם עירה את התבשיל לתוך כלי שני, ואינו מחזירו על הפלאטה] מותר לערות עליו מים חמים, ואחינו האשכנזים נוהגים להקל לערות בשבת מים חמים שלא נצטננו לגמרי, לתבשיל שנצטמק לאחר שהורד מעל האש.