25. אהבת איש ואשתו (ד)

וּבְיוֹתֵר יִגְדַּל הַחִיּוּב עַל הָאִשָּׁה לֶאֱהֹב אֶת בַּעְלָהּ וּלְכַבְּדוֹ, וְעִקָּר הָאַהֲבָה הִיא אַהֲבַת הַנֶּפֶשׁ, תִּמְסֹר נַפְשָׁהּ לְסַיְּעוֹ בַּעֲבוֹדַת ה' יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, כִּי זֶה חֶלְקָהּ. וּבְמֶתֶק שְׂפָתֶיהָ תְּדַבֵּר אֵלָיו אִם צְרִיכָה לְהַדְרִיכוֹ בְּדֶרֶךְ טוֹבָה, וּלְנַחֲמוֹ בְּעֵת צָרָתוֹ, וְתָקוּם בְּעוֹד לַיְלָה לְעוֹרְרוֹ לַעֲבוֹדַת ה' יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁתִּזָּהֵר בְּכָל עוֹז שֶׁלֹּא לִהְיוֹת הַגּוֹרֶמֶת לְכָךְ שֶׁיִּתְבַּטֵּל מֵעֲבוֹדַת ה' יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ בַּעֲבוּרָהּ, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי הָאִשָּׁה הַהִיא תִשָּׂא אֶת עֲוֹנָהּ.