(250) חלק שני, פרק ג

הִנֵּה אָמְרוּ חֲזַ"ל, שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְדוֹאֵג הָרָשָׁע, כְּשֶׁתַּגִּיעַ לְפָרָשִׁיּוֹת מְסַפְּרֵי לָשׁוֹן הָרָע מָה אַתָּה דּוֹרֵשׁ בָּהֶן? וּבֵאוּרוֹ, שֶׁאָדָם כְּשֶׁעוֹבֵר עֲבֵרָה, בַּטֶּבַע הוּא מִתְבַּיֵּשׁ וּמֵצֵר בְּנַפְשׁוֹ בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מַגִּיעַ בְּעִנְיָן זֶּה בַּתּוֹרָה, וּמִפְּנֵי זֶּה כָּתַב הָאֵלִיָּהוּ רַבָּה בְּסוֹף סִימָן קל"ח: מִי שֶׁהוּא עִוֵּר אוֹ פִּסֵּחַ, אֵין לִקְרוֹתוֹ לַתּוֹרָה בְּפָרָשָׁה זוֹ, שֶׁלֹּא יִתְבַּיֵּשׁ, וְכֵן מִי שֶׁנֶּחְשָׁד עַל הָעֲרָיוֹת, אֵין לִקְרוֹתוֹ בְּפָרָשַׁת עֲרָיוֹת וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה. וְאִם כֵּן נִרְאֶה לְעִנְיָנֵנוּ, הֲרֵי בֵּרַרְנוּ לְמַעְלָה, שֶׁחֵלֶק גָּדוֹל בַּתּוֹרָה מְדַבֵּר מֵעִנְיָנִים אֵלּוּ, וְאָדָם, שֶׁהוּא מַרְחִיב שְׂפָתוֹ וּמַפְקַיר אֶת דִּבּוּרוֹ לְכָל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ יִצְרוֹ, בְּוַדַּאי בְּמֶשֶׁךְ יְמֵי חַיָּיו יַעֲבֹר עַל כָּל דָּבָר כַּמָּה עַשְׂרוֹת פְּעָמִים, וְכַמָּה תִּסְתַּעֵר נַפְשׁוֹ, כְּשֶׁיַּרְאוּהוּ לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁבִּמְעַט יְמֵי חַיָּיו עָבַר עַל כַּמָּה עַשְׂרוֹת פָּרָשִׁיּוֹת בַּתּוֹרָה. וְיָדוּעַ מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲזַ"ל עַל הַפָּסוּק: "כִּי הִנֵּה יוֹצֵר הָרִים וּבֹרֵא רוּחַ וּמַגִּיד לְאָדָם מַה שֵּׂחוֹ" שֶׁאֲפִלּוּ שִׂיחָה קַלָּה מַגִּידִין לוֹ לָאָדָם בִּשְׁעַת הַדִּין, וְכָל שֶׁכֵּן דִּבּוּרִים אֲסוּרִים הַחֲמוּרִים הָאֵלּוּ, בְּוַדַּאי יוֹכִיחוּהוּ וְיַעַרְכוּהוּ לְנֶגֶד עֵינָיו, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: "תֵּשֵׁב בְּאָחִיךָ תְדַבֵּר, בְּבֶן אִמְּךָ תִּתֶּן דֹּפִי וְגוֹ' אוֹכִיחֲךָ וְאֶעֶרְכָה לְעֵינֶיךָ". וְיָדוּעַ מַה שֶּׁכָּתַב הַגְּרָ"א, שֶׁעַל כָּל דִּבּוּר הָאָסוּר (כְּלָשׁוֹן הָרָע וּרְכִילוּת וּכְהַאי גַּוְנָא) צָרִיךְ לֵירֵד לַשְּׁאוֹל לְמַטָּה הַרְבֵּה מְאֹד, וְאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר גֹּדֶל הַיִּסּוּרִין וְהַצָּרוֹת שֶׁסּוֹבֵל בִּשְׁבִיל דִּבּוּר אֶחָד.
וְהִנֵּה אֲפִלּוּ לְבַסּוֹף, כְּשֶׁיִּנָּקֶה מֵעֲוֹנוֹתָיו עַל יְדֵי רֹב הַיִּסּוּרִים שֶׁיִּסְבֹּל, וְיִזְכֶּה בִּשְׁבִיל מִצְוֹתָיו לִטֹּל חֶלְקוֹ בְּגַן עֵדֶן, כַּמָּה יִתְבַּיֵּשׁ שָׁם לָנֶצַח, כְּשֶׁיַּגִּיעַ לְפָרָשִׁיּוֹת אֵלּוּ (כִּי כָּל נֶפֶשׁ וְנֶפֶשׁ שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל זוֹכָה שָׁם לֵהָנוֹת מֵאוֹר הַתּוֹרָה, שֶׁלָּמַד בִּימֵי חַיָּיו) וּכְאִלֵּם לֹא יִפְתַּח פִּיו יִהְיֶה בָּהֶם, וְזֶהוּ לֹא לְשָׁנָה וְלֹא לִשְׁתַּיִם, כִּי אִם לְאַלְפֵי אֲלָפִים שָׁנִים. בְּכָל אֵימַת שֶׁיָּבוֹא לְפָרָשִׁיּוֹת אֵלּוּ, יִנְהַם עַל נַפְשׁוֹ, אֵיךְ פָּעַל בְּעַצְמוֹ לְהַפְקִיר חֵלֶק גָּדוֹל מִסֵּפֶר תּוֹרָה קְדוֹשָׁה וְנוֹרָאָה כָּזוֹ, כִּי שָׁם יִרְאֶה בְּעַצְמוֹ, אֵיךְ כָּל הַמַּלְאָכִים הַקְּדוֹשִׁים זָעִים וְחָלִיםִ מִמַּאֲמַר ה', וְהוּא בְּרִיָּה קְטַנָּה, שְׁפָלָה וַאֲפֵלָה, הִפְקִיר בִּשְׁאָט נֶפֶשׁ אֶת דִּבְרֵי ה' לְמֵאוֹת וַאֲלָפִים פְּעָמִים בִּימֵי חַיָּיו. אַשְׁרֵי לְאָדָם, שֶׁמִּתְבּוֹנֵן בְּכָל זֶה בְּעוֹדוֹ בְּזֶה הָעוֹלָם, וְאָז אַשְׁרֵי וְטוֹב לוֹ בָּזֶה וּבַבָּא.