י. מנהגינו שהמברך אחר המילה טועם מהכוס מיד בסיום ברכת כורת הברית, קודם שאומר אלוקינו ואלוקי אבותינו קיים את הילד הזה לאביו ולאמו וכו'. כדי שלא יהיה הפסק בין הברכה לטעימה. והנוהגים לטעום מן הכוס רק אחר בקשת רחמים זו, אינם עושים כהוגן, שיש לחוש בזה להפסק בין ברכת הגפן לטעימה.

יא. בכל הברכות לכתחלה צריך להשמיע לאזניו, ואם לא השמיע לאזניו, כל שביטא בשפתיו יצא. אבל אם הרהר ברכה ראשונה בלבו, יהרהר "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד", ויחזור לברך בביטוי שפתים. אבל אם הרהר ברכת אשר יצר בלבו, או מעין שלש, ובורא נפשות, וכן ברכות השחר וברכות התורה, יצא, ואינו חוזר לברך.