252. הלכות מוקצה ונולד, נ-נא
הלכות מוקצה / דיני טלטול מוקצה
נ. דבר הראוי לשימוש בשבת, אלא שהוא פחות ערך, ובעיני בעליו העשיר אין לו שום חשיבות ואין דרכו להשתמש בו כלל, כגון שבר כלי שבעליו זרקו מערב שבת לאשפה, אף שהשבר כשלעצמו ראוי עדיין לשימוש, ואדם אחר – שאינו בעל הכלי – היה משתמש בו, אף על פי כן כיון שבעליו השליכו לאשפה הרי הוא מוקצה גמור, ואסור בטלטול גם בידי אחרים שאינם עשירים, אף שבעיניהם יש לדבר זה חשיבות.
נא. ואם בעליו של הדבר אינו עשיר, ובעיניו יש לו חשיבות, אינו מוקצה, ומותר לטלטלו. אך העשיר, שאינו מחשיבו, אסור לו לטלטלו, אלא אם כן הוא מבני ביתו של בעל הכלי.
ההלכות הן מתוך הספר 'שמירת שבת כהלכתה', וכל הזכויות שמורות ליורשי המחבר, הגרי"י נובירט זצ"ל. אין להעתיק או להפיץ לצורכי מסחר, מותר להפיץ לזיכוי הרבים בלבד, ללא תמורה.
"יְכוֹלָה הִיא שַׁבָּת שֶׁתְּרַחֵם עָלֵינוּ, וִיקַבְּצֶנּוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִגָּלוּתֵינוּ.
וְאִלְמָלֵי שָׁמְרוּ יִשְׂרָאֵל שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת כְּהִלְכָתָן, מִיַּד נִגְאָלִים".
(זוהר חדש, וישב)
וְאִלְמָלֵי שָׁמְרוּ יִשְׂרָאֵל שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת כְּהִלְכָתָן, מִיַּד נִגְאָלִים".
(זוהר חדש, וישב)
