256. פסח (ב)

וְעִקַּר זְכִירַת יְצִיאַת מִצְרַיִם בְּכָל הַיָּמִים, וּמִצְוַת תְּפִלִּין, הַכֹּל הוּא כְּדֵי שֶּׁהַחַי יִתֵּן אֶל לִבּוֹ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, לָעֹמֶק וְלָרֹחַב, וְיִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעוֹשָׂיו, וְיָבוֹא לְיִרְאָה וּלְאַהֲבָה אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא, וּלְדָבְקָה בּוֹ, וּלְעָבְדוֹ בְּלֵבָב שָׁלֵם.

וְזֶהוּ הַטַּעַם שֶּׁצִּוָּנוּ יוֹצְרֵנוּ בְּלֵיל פֶּסַח לְהַרְבּוֹת לְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, וְכָל הַמַּרְבֶּה לְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרַיִם הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח. מִלְּבַד שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה סוֹדוֹת עֶלְיוֹנִים, עוֹד יֵשׁ בָּזֶה טַעַם לְפִי הַפְּשָׁט, כְּדֵי שֶׁיַּרְבֶּה לִקְבֹּעַ בְּלִבּוֹ וּבְלֵב בְּנֵי בֵּיתוֹ אַהֲבַת הָאֵל יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ וְיִרְאָתוֹ, כִּי זֶה כָּל הָאָדָם. וְזֶהוּ עִקָּר מִצְוַת הַסִּפּוּר, לְהַגִּיד לִבְנֵי בֵּיתוֹ בְּסִפּוּר יְצִיאַת מִצְרַיִם אֵיךְ הֶרְאָנוּ ה' אֱלֹקֵינוּ אֶת כְּבוֹדוֹ וְאֶת גָּדְלוֹ, וְאַהֲבָתוֹ וְחֶמְלָתוֹ, וִיכָלְתּוֹ וְהַשְׁגָּחָתוֹ, וְשֶׁעַל כֵּן רָאוּי לָנוּ לְעָבְדוֹ בְּלֵבָב שָׁלֵם, וְלִשְׁמֹר אֶת כָּל מִצְווֹתָיו.