256. הלכות מוקצה ונולד, נו-נז
הלכות מוקצה / דיני טלטול מוקצה
נו. כל דבר שהיהודי מקצה אותו מדעתו מחמת האיסור, או כל דבר העומד לסחורה, אם הוא שייך לגוי – מותר לטלטלו.
נז. ולכן, שולחן של גוי, שהגוי הניח עליו דברי מוקצה עם כניסת השבת, שלא על דעת היהודי ושלא לצורך היהודי, מותר לטלטלו אחרי שהגוי הסיר את המוקצה, או שהיהודי הוריד אותו מן השולחן באופן המותר על ידי טלטול כלאחר יד, או טלטול מן הצד). ואם הניח הגוי את המוקצה על שולחנו על דעת היהודי או לצורך היהודי, כגון שהניח מנורה שלו על השולחן שלו לצורך היהודי, ונשארה שם כל בין השמשות של כניסת השבת, אסור לטלטל את השולחן גם אחרי שהגוי הסיר את המנורה מן השולחן.
ההלכות הן מתוך הספר 'שמירת שבת כהלכתה', וכל הזכויות שמורות ליורשי המחבר, הגרי"י נובירט זצ"ל. אין להעתיק או להפיץ לצורכי מסחר, מותר להפיץ לזיכוי הרבים בלבד, ללא תמורה.
"יְכוֹלָה הִיא שַׁבָּת שֶׁתְּרַחֵם עָלֵינוּ, וִיקַבְּצֶנּוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִגָּלוּתֵינוּ.
וְאִלְמָלֵי שָׁמְרוּ יִשְׂרָאֵל שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת כְּהִלְכָתָן, מִיַּד נִגְאָלִים".
(זוהר חדש, וישב)
וְאִלְמָלֵי שָׁמְרוּ יִשְׂרָאֵל שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת כְּהִלְכָתָן, מִיַּד נִגְאָלִים".
(זוהר חדש, וישב)
