יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד
יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

267. יום הכפורים (ב)

הן אמת שסגולת יום הכפורים היא לכפר על העוונות, אך אינו עושה אלא טהרה מועטת, ואם לאחר יום הכפורים חוזר האדם לסורו הרע, חוזר הכל לאיתנו הראשון. ויש בני אדם היושבים ביום הכפורים בבית הכנסת כל היום, וקוראים בקול גדול דברי התפילות, וצעקתם עולה, עד שתבקע הארץ לקולם. אבל אם יזדמן להם אפילו באותו יום לדבר דברים בטלים בבית הכנסת, או להקפיד ולעשות מחלוקת וכהנה רעות ואיסורים, אין מניחים מנהגם, כי לא יוכלו להתאפק לכבוש את יצרם.

אמנם אין דרך זו מוציאה את האדם מידי עבירה, וכבר מפורש בדברי הנביאים שאין תועלת בצום כשלעצמו, אם אין האדם עוזב את דרכו הרעה. ולכן, האיש החפץ חיים, יבחר בדרך החיים, ואף אם לא התעורר לתשובה במשך כל השנה, בהגיע תור הימים האדירים, אם זכה שנפקחו עיניו ואור נגה עליו, כה יהיה משפטו: ירבה ללמוד או לשמוע דברי מוסר ויראת ה', הנוקבים את הלב, ולבבו יבין כי רע ומר עוזבו את ה', ויתמרמר במרירות גדולה ויתחרט חרטה גמורה, על כל אשר לא טוב עשה, ועל כל אשר חטא על הנפש, ועל אשר גרם רעות רבות, וירצה בלב שלם ונפש חפצה לתקן את עיוותיו וללכת בדרך טובים. וכל דבר פשע שהוא רואה שהיה נכשל בו עד עכשיו – יקבל עליו בכל תוקף לעזוב דרכו הרעה, ולגדור בעדו שלא לשוב עוד לכיסלה. ותלמוד תורה כנגד כולם, שיקבל עליו בכל תוקף שבכל עת שיהא פנוי, יפנה עצמו ללמוד או ילך אצל חכם וילמדנו, כי תלמוד גדול שמביא לידי מעשה. וכל אשר מקבל עליו לעשות טוב או למשוך ידו מעשות כל רע, ירשם בכתב, ויקנוס עצמו בקנס ממון, או איזה עינוי וסיגוף על כל פעם אשר יעבור ולא יעשה כאשר קיבל, וזאת המזכרת תהיה לזכרון בין עיניו, ויקרא בה מידי שבוע בשבוע ולא יעבור, כי זה גדר גדול.

 

"אַחַי וְעַמִּי, לָקוֹחַ אֶת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה, וּבָזֶה וְכָזֶה לִמְדוּ הֵיטֵב, לְטוֹב לָכֶם, שִׁמְעוּ וּתְחִי נַפְשְׁכֶם, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה תַּשִּׂיגוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא" (מתוך הקדמת המחבר)