(278) חלק שני, פרק יא

פרשת וישב

"הַשְׁלִיכוּ אֹתוֹ אֶל הַבּוֹר הַזֶּה אֲשֶׁר בַּמִּדְבָּר וְגוֹ', לְמַעַן הַצִּיל אֹתוֹ מִיָּדָם לַהֲשִׁיבוֹ אֶל אָבִיו". נִמְצָא דְּבַעֲצָתוֹ הָיְתָה טוֹבָה לְיוֹסֵף, שֶׁנִּצַּל מִיָּדָם, וּמִכָּל מָקוֹם עֶצֶם הַהַשְׁלָכָה הָיְתָה סַכָּנָה, שֶׁהָיוּ שָׁם נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים, (אַךְ הוּא לֹא יָדַע מִזֶּה, דְּאִי לָאו הָכִי הוּא בִּכְלַל רְצִיחָה מַמָּשׁ, שֶׁהֲרֵי אָמְרוּ בְּסוֹף יְבָמוֹת: נָפַל לְבוֹר מָלֵא נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים מְעִידִין עָלָיו שֶׁמֵּת), וּלְקַמָּן נְבָאֵר מִדָּה בְּמִדָּה שֶׁהָיְתָה בָּזֶה;

"וַיֵּשְׁבוּ לֶאֱכָל לָחֶם" וְגוֹ'. סִפֵּר לָנוּ הַכָּתוּב, שֶׁעָשׂוּ עַוְלָה בָּזֶה, כִּי אֲפִלּוּ לֶעָוֹן הַיּוֹתֵר גָּדוֹל, שֶׁחַיָּבִין מִיתָה עָלָיו, מִכָּל מָקוֹם צָרִיךְ הֲלָנַת הַדִּין, שֶׁאוֹתוֹ הַלַּיְלָה הָיוּ מְחֻיָּבִים לְהִתְבּוֹנֵן בְּעֶצֶם הַדִּין, וְלֹא לְהִתְעַסֵּק בְּעִנְיְנֵי אֲכִילָה, וּלְקַמָּן נְבָאֵר הַצַּעַר מִדָּה בְּמִדָּה, שֶׁהָיָה לָהֶם עַל זֶה.

"וְהִנֵּה אֹרְחַת יִשְׁמְעֵאלִים וְגוֹ' לְהוֹרִיד מִצְרָיְמָה". סִפֵּר לָנוּ הַכָּתוּב, כִּי מַה שֶּׁהָאָדָם רוֹצֶה לְהָרַע לַחֲבֵרוֹ, בְּזוֹ הַסִּבָּה גּוּפָא, דֶּרֶךְ ה' יִתְבָּרַךְ לְהֵיטִיב לוֹ. וְכָאן, שֶׁמְּכָרוּהוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִים, הֱבִיאוּהוּ לְמִצְרַיִם לְבֵית פּוֹטִיפַר, וְשָׁם הָיָה נִסָּיוֹן וְעָמַד בּוֹ, וּבִזְכוּתוֹ עָלָה לִגְדֻלָּה;

"וַיֹּאמֶר יְהוּדָה אֶל אֶחָיו: מַה בֶּצַע כִּי נַהֲרֹג וְגוֹ', לְכוּ וְנִמְכְּרֶנּוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִים" וְגוֹ'. וּבַעֲצָתוֹ זוֹ מִצַּד אֶחָד נִסְבְּבָה לְיוֹסֵף טוֹבָה גְּדוֹלָה, שֶׁנִּצַּל מִמָּוֶת, וּמִצַּד שֵׁנִי רָעָה גְּדוֹלָה, שֶׁהִסְכִּימוּ לְמָכְרוֹ לְעֶבֶד, וַיִּמְכְּרוּ אֶת יוֹסֵף לַיִּשְׁמְעֵאלִים בְּעֶשְׂרִים כָּסֶף וְגוֹ'. וַיִּקְרַע יַעֲקֹב שִׂמְלוֹתָיו וְגוֹ', וַיִּתְאַבֵּל עַל בְּנוֹ יָמִים רַבִּים".