נו. נכה המרותק לכסא גלגלים, יש אומרים שמותר לו לצאת לרה"ר עם כסא גלגלים, באופן שהוא עצמו דוחף את העגלה בידיו, ועושה כן לצורך תפלה בצבור ושמיעת קריאת התורה. ויש אומרים שאין להקל בזה אלא ע"י גוי. ואף על פי שהעיקר לדינא כסברא ראשונה, מ"מ נכון יותר להחמיר ולצאת לרה"ר ע"י גוי. וכן יש להקל כשהוא יוצא בכסא – גלגלים מביתו ישר לביהכ"נ, באופן שאינו עוצר לנוח ברה"ר, ויסמוך על שיטת רוב הפוסקים שהמוציא מרה"י לרה"י דרך רה"ר אסור רק מדרבנן, ובמקום מצוה יש להקל. ופשוט שבכסא גלגלים הפועל ע"י מנוע חשמלי, שאסור להפעילו בשבת.
נז. זקן או חולה שאינו יכול ללכת בלי להשען על מקלו, מותר לו לצאת בשבת עם המקל לרשות הרבים, אף במקומות שאין שם עירוב. אבל אם יכול לילך בלעדי המקל, ואינו הולך עם המקל אלא כדי שהמקל יהיה לו לעזר, ופסיעתו יותר בטוחה עם המקל, או לכבוד בעלמא, אסור לצאת בו בשבת לרה"ר. ונכה ההולך עם קביים, מותר לו לצאת בהם לרה"ר אם צריך להם.
