(280) חלק שני, פרק יא

פרשת וישב

"וַיִּזְכֹּר יוֹסֵף אֶת הַחֲלֹמוֹת וְגוֹ', וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם: מְרַגְּלִים אַתֶּם" וְגוֹ', בְּכָל זֶה הָיְתָה כַּוָּנָתוֹ כְּדֵי לְכַפֵּר עֲוֹנָם. וְכֵן בְּמַה שֶּׁכָּתוּב: "וַיְצַו יוֹסֵף, וַיְמַלְּאוּ אֶת כְּלֵיהֶם בָּר וּלְהָשִׁיב כַּסְפֵּיהֶם אִישׁ אֶל שַׂקּוֹ" וְגוֹ'. וּבֶאֱמֶת עַל יְדֵי הַכֶּסֶף הָיָה לָהֶם צַעַר גָּדוֹל מְאֹד מִתְּחִלָּה בַּדֶּרֶךְ, כְּשֶׁפָּתַח הָאֶחָד אֶת שַׂקּוֹ, וְהוּא לֵוִי, כְּפֵרוּשׁ רַשִּׁ"י. כָּתוּב עַל זֶה: "וַיֵּצֵא לִבָּם, וַיֶּחֶרְדוּ אִישׁ אֶל אָחִיו לֵאמֹר מַה זֹּאת עָשָׂה אֱלֹקִים לָנוּ". וְגַם בַּסּוֹף, כַּאֲשֶׁר בָּאוּ אֶל אֲבִיהֶם: "וַיְהִי הֵם מְרִיקִים שַׂקִּיהֶם וְהִנֵּה אִישׁ צְרוֹר כַּסְפּוֹ בְּשַׂקּוֹ, וַיִּרְאוּ" וְגוֹ', הֵמָּה וַאֲבִיהֶם וַיִּירָאוּ, וְכֵן בְּפָסוּק י"ח: "וַיִּרְאוּ הָאֲנָשִׁים כִּי הוּבְאוּ בֵּית יוֹסֵף וַיֹּאמְרוּ: עַל דְּבַר הַכֶּסֶף הַשָּׁב בְּאַמְתְּחֹתֵינוּ" וְגוֹ', מֵעִנְיַן הַכֶּסֶף הָיָה לָהֶם צַעַר גָּדוֹל מְאֹד, וְזֶה הָיָה כְּדֵי שֶׁיִּתְכַּפֵּר לָהֶם עַל הַכֶּסֶף שֶׁלָּקְחוּ בִּשְׁבִילוֹ.

וְכֵן הָיָה שֶׁנִּזְדַּמֵּן מִן הַשָּׁמַיִם, שֶׁהָרִאשׁוֹן שֶׁפָּתַח אֶת שַׂקּוֹ בַּדֶּרֶךְ וּמָצָא הַכֶּסֶף הָיָה לֵוִי, כְּפֵרוּשׁ רַשִּׁ"י, וְהוּא הָיָה הָרִאשׁוֹן שֶׁאָמַר אֶל אָחִיו שִׁמְעוֹן: "הִנֵּה בַּעַל הַחֲלֹמוֹת הַלָּזֶה בָּא: וְעַתָּה לְכוּ וְנַהַרְגֵהוּ".