29. הלכות כיבוד ומורא אב ואם (ז)
א. הבן חייב בכבוד אביו ואמו אפילו לאחר מיתה, וכשמזכירם צריך לומר 'זכרונו/ה לברכה' (ויש אומרים שיוסיף 'לחיי העולם הבא'), ואם הוא בתוך שנים עשר חודש למיתת אביו או אמו, יאמר 'הריני כפרת משכבו/ה' (כלומר: עלי יבא כל עונש שראוי לבא עליהם). (שו"ע סי' ר"מ ס"ט)
ב. אם ראה הבן שאביו עבר על דברי תורה, לא יאמר לו 'עברת על דברי תורה', אלא יאמר לו 'אבא, כתוב בתורה כך וכך', כאילו הוא שואל ממנו, ולא כמזהירו, והאב יבין בעצמו ולא יתבייש. (שם סי"א)
"שְׁלֹשָׁה שֻׁתָּפִין הֵן בָּאָדָם, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאָבִיו וְאִמּוֹ. בִּזְמַן שֶׁאָדָם מְכַבֵּד אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ,
אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיהֶם כְּאִילּוּ דַּרְתִּי בֵּינֵיהֶם, וְכִבְּדוּנִי".
(מסכת קידושין דף ל)
אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיהֶם כְּאִילּוּ דַּרְתִּי בֵּינֵיהֶם, וְכִבְּדוּנִי".
(מסכת קידושין דף ל)
