2947. הלכות ברכות קריאת שמע, מ-מא
מ. קדושה של יוצר יחיד רשאי לאומרה, ואין דינה כקדושה של חזרת השליח צבור שאינה נאמרת אלא בעשרה, מפני שקדושת יוצר אינה אלא סיפור דברים. ולכן מותר גם לאומרה בלי ניגון, אלא בדרך תפלה. ומכל מקום ממדת חסידות טוב ונכון שהיחיד יאמרנה בניגון בטעמי המקרא, כדרך הקורא בנביאים. לפיכך מי שנמצא באמצע קריאת שמע וברכותיה, ושמע קדושה של יוצר מהשליח צבור, לא יפסיק כדי לענות עמהם קדושת יוצר. והוא הדין לקדושה דסידרא, שהיא קדושה של "ובא לציון גואל".
מא. המברך ברכות קריאת שמע, ומצא עצמו אומר "הגדול הגבור והנורא", ונסתפק אם הוא באמצע ברכת יוצר, וצריך לסיים "קדוש הוא" וכו', או אם הוא באמצע ברכת אהבת עולם, וצריך לסיים "בטחנו, נגילה ונשמחה בישועתך", אינו חוזר לברכת יוצר, אלא לאהבת עולם, שספק ברכות להקל.
