2957. הלכות דקדוק וכוונה בקריאת שמע, ה-ו
ה. באמירת אחד יש לכוין באל"ף שהוא אחד, ובחי"ת שהוא יחיד בז' רקיעים ובארץ, והדל"ת רמז לד' רוחות השמים, ולעתיד לבוא שכל העולם יאמרו שהוא אחד. וצריך להאריך מעט באות חי"ת של אחד, כדי שימליך את הקדוש ברוך הוא בשמים ובארץ (שלזה רומז החטוטרת שבאמצע גג החי"ת). וכן יאריך קצת בדל"ת של אחד שיעור שיחשוב שהקב"ה יחיד בעולמו, ומושל בד' רוחות העולם, ולא יאריך יותר מכשיעור זה. ויש נוהגים להטות הראש כפי המחשבה, מעלה ומטה ולד' רוחות, כדי לעורר הכוונה בזה.
ו. ידקדק בדל"ת שלא תהא כרי"ש. ולא יחטוף בחי"ת, ולא יאריך באל"ף.
