2961. הלכות דקדוק וכוונה בקריאת שמע, יג-יד
יג. אמרו חז"ל (ברכות יד ב) כל הקורא קריאת שמע בלא תפילין כאילו מעיד עדות שקר בעצמו. ופירשו הראשונים, מפני שהוא קורא "וקשרתם לאות על ידיך והיו לטוטפות בין עיניך", והוא אינו מניחן, ונמצא כמעיד עדות שקר. ואמנם הקורא פסוק "שמע ישראל" שבסדר הקרבנות לפני הזמירות, אינו חייב להניח תפילין תחלה, מפני שאינו קורא את הפסוק וקשרתם וכו'. אבל הקורא פרשת שמע קודם תפלה מפני שהוא ירא פן יעבור זמן קריאת שמע, עדיף שיניח תפילין תחלה, מאחר שקורא כל הפרשה הראשונה או יותר. ומכל מקום בשעת הדחק כגון שהזמן מצומצם, או שחושש פן על ידי כך יתאחר לבוא לבית הכנסת, יכול לסמוך על הסוברים שכל שמניח תפילין לאחר מכן בו ביום, אין בזה משום "מעיד עדות שקר בעצמו", ורשאי לקרוא קריאת שמע בלא תפילין.
יד. אם הוא אנוס ואין לו תפילין, וחושש שיעבור זמן קריאת שמע ותפלה, יתפלל ויקרא קריאת שמע בלא תפילין, ובמשך היום יניח תפילין ויקרא בהם קריאת שמע.
