3. דיני קידוש, ה-ו
ה. המתארח בשבת אצל מכרים שאינם בקיאים בהלכה כ"כ, ונסתפק שמא המקדש לא כיוון להוציאו ידי חובת קידוש, וכן מי שנסתפק אם קידש או לא, אינו מקדש מספק. שמאחר והתפלל ערבית, ויש אומרים שיצא ידי חובת קידוש מן התורה בתפלה, ומה שצריך לקדש על היין הוא מדרבנן, הוה ליה ספק ספיקא להקל. שמא קידש, ושמא יצא י"ח בתפלה. ומ"מ טוב שישמע הקידוש ממי שבודאי לא קידש ויצא י"ח קידוש. ואם נסתפק אם קידש ועדיין לא התפלל ערבית, יכוין בתפלתו לצאת י"ח קידוש, ויאמר בתפלה: "זכר ליציאת מצרים".
ו. אם אין יין בעיר מקדש על הפת (בליל שבת). וכן אם היין מזיק לו, מקדש על הפת. ואם יש מהשומעים מי שישתה רוב רביעית מכוס הקידוש, יקדש על היין ויטעם משהו, ויתן לאחר לשתות.
