יש כמה טעמים לכך שחטא לשון הרע חמור כל כך: א. כי על ידו מתעורר קטרוג גדול על ישראל וגורם להריגת בני אדם מישראל, כמבואר בזוהר שכאשר אדם מדבר לשון הרע בארץ מתעורר רוח טמא ורע מלמעלה, וגורם למוות וחרב והרג בעולם. וכאשר יש התעוררות בארץ בדיבורי רכילות מתעורר הנחש הגדול שלמעלה לדבר רכילות על העולם כולו. ואמרו חז"ל שאותו דיבור של לשון הרע עולה עד כנגד כסא הכבוד, ויש ללמוד מכאן כמה גדול החורבן שנגרם מחטא זה.

ב. כי על ידי שהאדם פוגם את פיו בדיבורים אסורים, אזי גם דברי קודש שהוא אומר בפיו נמנעים מלעלות למעלה, כמבואר בזוהר שמכח הדיבורים האסורים שאומר האדם מתעוררות רוחות הטומאה, וכשהאדם מוציא אחר כך מפיו דברי קדושה מקדימות אותן רוחות טומאה ומטמאות את דברי הקדושה, וכביכול נחלש כח הקדושה. וכיון שדברי התורה והתפילה שלנו אינם יכולים לעלות למעלה, מאין יבוא עזרינו לביאת המשיח.

ג. עוד חומרא גדולה יש בעוון זה, שהאדם רגיל לכופלו מאות ואלפי פעמים בימי חייו, ואפילו חטא קל שנעשה פעמים רבות – נעשה חמור, כמו חוט דק הנכפל פעמים רבות, וכל שכן חטא זה שהוא חמור מצד עצמו, ועוברים עליו בני אדם פעמים רבות מאד, ואינם מקבלים על עצמם כלל להשמר ממנו, שבודאי הקלקול הוא לאין שיעור.